Haim-Yirmyahu Vaisman

בן מלכה ובן-ציון. נולד ביולי 1916 בצפת. הוריו היו ממשפחות של סופרי סת"ם, אביו בן למשפחה מן העליה החסידית הראשונה ואמו ממשפחת רבנים. חיים גדל בבית שומרי מצוות, קלות כחמורות. תקופת מלחמת העולם הראשונה, היתה לישוב היהודי בארץ תקופת מצוקה, חרפת רעב ומחלות שהפילו חללים רבים. ומשפחות רבות ירדו לנכר, ביניהן משפחת ויסמן. תלאות הדרך שידעה המשפחה השפיעו גם על התינוק הרך, שלקה בשיתוק- ילדים חלקי ורק לאחר ניתוח שעבר בפראג יצא מכלל סכנה ואף הבריא לחלוטין. בשנת 1921 שבה המשפחה לארץ-ישראל. חיים החל ללמוד בתלמוד-תורה ולאחר מכן המשיך לימודיו בישיבה. ברבות הימים עבר למושבה פתח-תקווה בעקבות אחיו הבכור ושם למד בבית הספר הדתי "נצח ישראל". בו בזמן הצטרף לתנועת "המחנות העולים". עם התארגנות תנועת "הנוער העובד" בקריית חרושת עבר חיים עם כמה מחבריו לשם ומאז התחילו קשריו עם קבוצת אלונים. עם גיוס הנוטרים הראשונים בשנת 1936 היה גם הוא בין המתגייסים ומילא תפקידו כנוטר בקבוצה. עם זאת מילא בה תפקידים נוספים, בעבודה ובעיקר בתחום הבטחון והספורט, והשתתף בהדיפת ההתקפות שהיו בסביבת קוסקוס ושיך אבריק. עם העליה על הקרקע הועבר לכיתת רגלים שעמדתה היתה ביער. בסוף שנת 1939 התפטר מן הנוטרות, עבר לחיי עבודה מלאים ועסק בעיקר בהנחת קו הצינורות בשביל חברות הנוער. היה אהוד על חבריו בעל לב רגיש וחובב- מוסיקה ועם זאת אמיץ ללא חת. לפני פלישתם של צבאות בעלות הברית לסוריה הכבושה בידי צרפת של וישי העמידה ה"הגנה" לרשות הצבא הבריטי קבוצה נבחרת של עשרים ושלושה בוגרי הקורס לימאות ולפעולות חבלה כדי לפוצץ את בתי הזיקוק לנפט בחופי טריפולי שבלבנון. לאחר תיכנון מפורט ותירגול מוקדם יצאה הקבוצה בלווית קצין בריטי למחוז חפצה. בשעות הבוקר המוקדמות של יום כ"א באייר תש"א (18.5.1941) הפליגו בסירת המנוע "ארי הים", כשהם מצויידים במצרכים ובנשק וגם במשדר אלחוטי, חגורות הצלה ובשלוש סירות קטנות. את התעודות שעלולות לזהות אותם השאירו מאחור. האות האחרון ששידרו היה בצהרי היום וכעבור ימים משלא נתקבלה כל ידיעה המעידה על סימן-חיים התברר כי אירע אסון. עד היום לא נודעו נסיבות אסון זה וגם לא מקום קבורתם של הצעירים. חיים הניח הורים אח ואחיות. יצחק שדה אמר בדברי הספד לנופלים: "עד היום לא נודע איך נפלו או נספו העשרים ושלושה. רק אחת אנחנו יודעים: הנועזים אינם. ומתי מספר, אלה שהכירום מקרוב, הם בלבד יודעים מה כבדה האבדה. כמוהם היו מעטים. כמוהם תמיד מעטים, בכל עם, בכל תקופה". שמו הונצח בספר "מגן בסתר" ובספר הזיכרון "הצבי ישראל על במותיך חלל;" כ"ג יורדי הסירה הונצחו ברחובות שנקראו על שמם בערים שונות בארץ, וכן נקרא על שמם בית הספר הימי בעכו. בבית הקברות הצבאי של הר הרצל בירושלים מוצב גלעד ובו חקוקים שמות כל הנופלים יורדי הסירה. מקום קבורתו לא נודע. הונצח ב- BROOKWOOD 1939-1945 MEMORIAL - בריטניה, Panel 27. column 1 (Addena Panel).