דוד רתנר

Staff Sgt. David Ratner, 20, a Golani Brigade soldier, from Ashdod, was killed on October 7 battling the Hamas invasion of the Nahal Oz IDF base.

When the attack began, David, a Negevist, went up to an observation tower and began shooting at Hamas gunmen outside the base. Later, while he was next to on-base shelter, he was wounded in his neck from a bullet, but he continued fighting for many hours until he was killed.

David was among the 53 soldiers killed in the Nahal Oz base, the hardest-hit IDF facility in Hamas’s October 7 onslaught.

He was buried on October 13 in Ashdod. He is survived by his parents, Miriam and Chaim, and his five siblings, Yosef, Esther, Shlomo, Ariel and Batel.

The oldest in the family, David was born in in Simferopol, Ukraine, and moved to Israel with his parents in 2005, when he was 2 years old, according to a municipal eulogy.

Growing up he loved sports, playing both soccer and basketball for a number of years. He loved rap music and would write his own lyrics, including during his army service. David and his family were active members of the Beit Hallel messianic Jewish congregation in Ashdod.

After finishing high school, he enlisted in the IDF and joined the Golani Brigade’s 13th Battalion, training as a Negevist — an operator of the Negev light machine gun. He served in the Golan Heights and in the West Bank before he was stationed at the Nahal Oz base.

David’s girlfriend of three years, Diana, wrote on Instagram that “God took the most important person to me in the world.”

“I didn’t think our lives together would end this way,” she wrote. “My love, I’m waiting for you to return, I can’t live without you… We were together for three years and I know that these are the best three years of my life, because you are such a unique person.”

Diana said that David “always taught me to be the strongest woman… you’re a hero, you’re the strongest warrior in the world, you saved your friends, you fought for hours against terrorists… I’m so proud of you,” she added. “You’ve left me alone with the best memories.”

His mother, Miriam, told a Kan podcast that “I feel in my heart that this was David’s choice. That he was willing to give his life for the people, for all his friends, for his family. Of course he wanted to live, but this he wanted with all his heart. He did what he wanted.”

Miriam told a local news outlet that her oldest son “was an exceptional person — strong, sensitive, generous and beloved. He radiated inner strength and peace, he was a true friend, a person who always knew how to give without expecting anything in return. He lived his life with passion and bravery, and fell when he was protecting his friends and the State of Israel with his body.”

בנם הבכור של מרים וחיים. נולד ביום ז' בשבט תשס"ג (10.1.2003) בעיר סימפרופול שבחצי האי קרים, אוקראינה. אח גדול לחמישה - יוסף, אסתר, שלמה, אריאל ובת-אל. ב-2005, כשדוד היה בן שנתיים, עלתה המשפחה לארץ והתיישבה באשדוד. דוד גדל והתחנך באשדוד, למד בבית ספר יסודי מקומי ובתיכון "מקיף א'" בעיר. ילד מקסים, מלא חן, הומור ושמחת חיים. חובב ספורט מושבע, שבילדותו שיחק כדורגל וכנער שיחק בקבוצת הנערים של "מכבי אשדוד" בכדורסל והיה אוהד מושבע של הקבוצה. ב-18.8.2021 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד 13 (גדוד "גדעון") של חטיבת "גולני". הוא הוצב בפלוגה מבצעית ב' ("זאבי הדממה"), תחילה הוכשר כקלע ובהמשך עבר הכשרה לתפקיד נגביסט – לוחם היורה במקלע ה"נגב". בצבא, כמו בכל תחום בחייו, דוד חתר למצוינות. חבריו לפלוגה תיארו אותו כ"נגביסט משוגע" - מקצוען מהשורה הראשונה שאהב מאוד את תפקידו ותמיד השקיע ולמד על מנת להשתפר ולהתמקצע. לדבריהם, הוא היה מוכן לעשות הכול למענם, והמשפט שלאורו פעל היה: "אין אהבה גדולה יותר מאהבתו של הנותן את חייו בעד חבריו". הם מצידם, סמכו עליו בעיניים עצומות. גם ממפקדיו דוד זכה להערכה רבה וקיבל מספר תעודות הצטיינות על ביצועיו יוצאי הדופן. בין היתר, קיבל ביוני 2022 תעודת "מצטיין החודש" מטעם מפקד הגדוד. מספר חודשים לאחר מכן, בראש השנה תשפ"ג, קיבל תעודת הצטיינות נוספת מטעם מפקד החטיבה המרחבית אפרים. לדוד היה חיוך כובש ומדבק ועוצמה פנימית ממגנטת. חבר אמת, רגיש, מסור ונדיב, שתמיד שאף לתת ולעזור והכניס אור, שמחה וצחוק לחייהם של כל מכריו. הוא אהב מאוד לאכול, והתענג בעיקר על גבינות, טוסטים, חצ'פורי ומאכלים מהמטבח המרוקאי. ראפ היה הסגנון המוזיקלי המועדף עליו, והוא אף כתב והלחין מספר שירים במהלך שירותו הצבאי. מעל לכול, אהב את ארץ ישראל, את המשפחה והחברים ואת חברתו, דיאנה. השניים הכירו כבר כשדוד היה בכתה ז', והפכו לזוג כשהיה בן שבע-עשרה. הקשר ביניהם היה חזק ועמוק, והם רקמו תוכניות רבות לעתיד משותף. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. בסוף השבוע של שמחת תורה, דוד היה במוצב נחל עוז הסמוך לגבול רצועת עזה, שם הוצב יחד עם חבריו לפלוגה. עם פרוץ המתקפה, עלה מיד למגדל התצפית ופתח באש לעבר המחבלים שצבאו על הבסיס, על מנת להדוף אותם ולמנוע את כניסתם. בהמשך הקרב, תפס עמדה בסמוך לאחד המרחבים המוגנים. תוך כדי לחימה, נורה לעברו קליע שפגע בצווארו. למרות פציעתו הקשה, דוד סירב לוותר והמשיך להילחם עד שנהרג. בגבורתו הצליח לפגוע במחבלים רבים ולהציל חיים. סמל ראשון דוד רתנר נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד. הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. חברתו, דיאנה, ספדה לו: "היית לי החבר הכי טוב והאדם שתמיד האיר לי את החושך. האהבה הכי גדולה שלי". "בן אדם שהוא הרבה יותר מחבר, הוא אח", ספד לו חבר ילדות. "בן אדם מיוחד, מלא בשמחה, צחוק ואהבה לכולם. תמיד מצטיין והכי טוב בכל מה שהוא עושה, בן אדם שמשאיר חותם ייחודי ומיוחד על כל מי שפגש. תמיד אזכור את הבגרות, החוכמה והבינה לצד השמחה, הצחוק וההתלוצצויות. בן אדם מיוחד במינו, אהוב ומוערך". דוד מונצח באנדרטת "מקום בלב" לחללי ונרצחי המלחמה תושבי אשדוד. הוא מונצח באתר ההנצחה האינטרנטי של חללי העיר אשדוד במלחמה. בטקס שנערך במרץ 2025, הוענק למשפחה אות "אשדוד היפה" עבור דוד. עמוד לזכרו נפתח באינסטגרם, תחת השם remember_davidratner. עמודי הנצחה נוספים לדוד נפתחו באתרים storyofmylife ו-memoriz.plus.