Vitaly Karasik

Israel Police Sgt. Maj. Vitaly Karasik, 38, a crime scene investigator in the Tel Aviv District, from Ashkelon, was killed fighting Hamas terrorists at the Supernova music festival on October 7.

Vitaly was on duty as part of the security team at the festival when the Hamas attack began, a job he took to earn extra income for his family. Early that morning he told other police officers that he was working to evacuate the partygoers from the scene. When the heavily armed terrorists began to arrive, Vitaly headed to fend them off with just his handgun, and was killed in the exchange of fire.

He is survived by his wife, Yulia, their children, Polina and Daniel, his parents, Boris and Zina and his sister, Ora. He was buried at the Mount Herzl military cemetery in Jerusalem on October 8.

Born in Mogilev, Belarus, Vitaly moved to Israel with his family when he was 11 years old, settling in Ashdod.

After finishing high school, he enlisted in the army and served as a combat medic in the 401st “Iron Tracks” Brigade in the Armored Corps, including during the Second Lebanon War. After being released, he worked for a period as a security guard and medic for tour groups, including a Taglit-Birthright group from Russia, where he met his wife, Yulia, who moved to Israel to be with him.

In 2010 he decided to enlist in the Israel Police, where he served for 13 years until he was killed, moving up in the ranks and completing a bachelor’s degree in criminology, eventually landing in the role of crime scene investigator in the Tel Aviv District.

“Vitaly was a happy guy, always with a smile on his face, kind, always the first to help,” a eulogy from the Israel Police reads. “He was a family man, a proud father to his children, a decent person who loved people. Vitaly loved to live his life as if every day was his last, loved rock music, beer and good food.”

The police officer “loved the land of Israel, fought for it, and during conversations with his family he would always mention that he was willing to give his life for the good of the country, which ultimately turned out to be true.”

His sister, Ora, shared on Facebook the eulogy she read at his funeral: “I was always so proud of you! You are my hero, our hero!”

“Even when times were tough you never lost your optimism,” she said. “You were a wonderful father, you had two angels, Daniel and Polina, your children. You were so proud of them, you were a caring husband, a loving son and a wonderful brother… your whole life was in service, you always defined yourself as a Zionist, loved the land, loved this country.”

“You said that were willing to give your life for the sake of this nation, and it came true,” she added. “You were so abundant in life, with a smile always on your face.”

בנם הבכור של זינאידה ובוריס. נולד ביום י"ח באלול תשמ"ה (4.9.1985) בעיר מוהילב בבלרוס. אח לאורה. ויטלי החל את לימודיו בבלרוס. כשהיה בן אחת-עשרה עלה לארץ עם משפחתו. הם התגוררו באשדוד ושם הוא למד בבית ספר יסודי ובתיכון "אנקורי". בשנת 2004 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. במהלך שירותו הצבאי עבר קורס חובשים קרביים ושירת כחובש קרבי. כשפרצה מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 שירת בצוות הטנקבולנס, פעל בכל הגזרות שבהן נלחם הגדוד וטיפל בעשרות פצועים. לאחר שחרורו מהצבא עבד כמאבטח וכחובש בטיולים בחברת "דרך ארץ", עיסוק שבו מימש את אהבתו הגדולה לטיולים. במהלך עבודתו ליווה קבוצה של "תגלית" - צעירים יהודים מרוסיה שבאו להכיר את הארץ באמצעות טיולים. אחת מבנות הקבוצה הייתה יוליה, שהפכה לבת זוגו, ובזכות היכרותם עלתה לארץ יחד עם משפחתה. ויטלי, שחיפש את המקום המושלם עבורו להגשים את שאיפתו לתרום למדינה, מצא אותו במשטרה. וכך, ביום 26.8.2010 התגייס למשטרת ישראל. הוא שירת במחוז תל אביב והחל את דרכו כשוטר בסיור ביח"ס (יחידת סיור) "לב תל אביב". במשך שבע השנים ששירת שם נודע כאדם ערכי ואהוב על חבריו ליחידה. בתקופה זו התחתן עם יוליה. הם התגוררו באשקלון ונולדו להם בתם פולינה ובנם דניאל. ויטלי היה אבא מסור ואוהב והתגאה בילדיו. הוא למד קרימינולוגיה לתואר ראשון ב"מכללה האקדמית אשקלון", בנוסף סיים בהצלחה קורס לזיהוי פלילי במשטרה, ועבד בזיהוי פלילי במרחב הירקון בתל אביב, "כי שם יש אקשן שאין באף מקום אחר", כך אמר. אחרי שש שנים במרחב הירקון התמנה לתפקיד הסגן של קצין זיהוי פלילי. סיפר עמיתו, אדם: "ויטלי היה בהחלט אחד הקולות הכי שפויים שהכרתי במערכת הביטחון. איש שיחה, אכפתי, מצחיק, חריף מאוד, חכם ברמות... עזר לי ועזר לאחרים, תמך, הכווין, הדריך, חנך, תיקן וגיבה". כשמו כך היה: ויטלי, מלא חיוניות ואוהב את החיים. איש חייכן, שמח וחברותי, עם זקן ג'ינג'י וחיוך גדול, שנהנה מאוכל משובח ומשתיית בירה, חובב מושבע של מוזיקת רוק ומטאל, שגם ניגן בגיטרה. אדם אופטימי שחי תמיד את היום ולא דחה דברים למחר, והמשפט השגור בפיו היה "אני הבן אדם הכי מאושר בחיים". בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. באותו בוקר, ויטלי אבטח כשוטר את מסיבת ה"נובה" סמוך לקיבוץ רעים, שבה חגגו כשלושת-אלפים איש. עשרות מחבלים הגיעו לשטח המסיבה, חמושים ברובי קלצ'ניקוב, מקלעים, רימוני יד, מטולי אר פי ג'י, מטעני חבלה ותחמושת נוספת. ויטלי, לעומתם, היה מצויד רק באקדח, ובכל זאת חתר למגע על מנת לחצוץ בינם לבין המבלים כדי שיתאפשר להם להימלט ולהציל את עצמם. במהלך הקרב שבו נלחם במחבלים הם ירו עליו והוא נהרג. רב-סמל בכיר ויטלי קרסיק נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים ושמונה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה, בת ובן, הורים ואחות. ספדה לו אחותו אורה: "נשמה יקרה אתה, אח יחיד ומיוחד. תמיד היית ככה בשבילי. תמיד התגאיתי בך. אתה גיבור שלי, שלנו. ויטלי, מהות השם שלך היא מה שאתה, בן אדם שאהב את החיים. גם כשהיה קשה האופטימיות שלך אף פעם לא אזלה ממך... היית אבא נהדר, זכית לשני מלאכים, דניאל ופולינה, הילדים שלך. באיזו גאווה היית להם לאבא. היית בעל דואג, בן אוהב ואח לתפארת. שירתת שירות משמעותי בצה"ל, נלחמת במלחמת לבנון השנייה. שריונר, חובש קרבי, כל החיים שלך רק שירתת. היית תמיד מגדיר את עצמך כציוני, אוהב הארץ, את המדינה הזו. אמרת שאתה מוכן לשים את הראש שלך למען המדינה הזו". כתבו מתנדבי המשטרה בתחנת "לב תל אביב": "אתה חסר לנו. חבר בעבודה ובחיים הפרטיים. תמיד היית דוגמה לאחרים. תמיד קיבלת את כולם עם חיוך. לא נשכח אותך לעולם". באתר ההנצחה "מקום בלב" שבאשדוד ניטע עץ והוצב ספסל המנציח את ויטלי. ספר תורה לעילוי נשמתו נכתב והוכנס לבית הכנסת של המשטרה במחוז תל אביב. מזקקת M&H הוציאה לזכרו בקבוק וויסקי מיוחד בשם "ויקינג". הרווחים נתרמו עבור חורשת פיקניק עם פינת זיכרון לוויטלי בפארק קנדה סמוך לצומת לטרון. באתר האינטרנט של משטרת ישראל ובאתר להנצחת חללי אשדוד במלחמה הוקמו עמודים לזכרו. ויטלי מונצח באנדרטת המשטרה שבמכללת השוטרים בבית שמש.