Daniel Danino

Staff Sgt. Daniel Moshe Danino, 21, a Golani Brigade soldier from Haifa, was killed on October 7 at the Erez Crossing along the Gaza border.

The Erez Crossing was one of the points at which Hamas terrorists stormed into Israel that day, killing a number of soldiers stationed there, including Sgt. Adir Tahar, Staff Sgt. Max Rabinov and Sgt. Ariel Erez. The outnumbered soldiers tried to fight back the slew of terror invaders, but many, including Daniel, were ultimately killed in the firefight.

Daniel was buried on October 11 in Kiryat Yam outside Haifa. He is survived by his parents, Anat and Shalom, and his older sisters Shani and Mirel.

He was three weeks away from finishing out his mandatory military service when he was killed, his family said, although he had already signed on to stay on longer in the army.

His family said he was deeply connected to his faith, always made sure to pray and don tefillin each day, and would sing Shabbat songs with great joy with his father every Friday night.

Rabbi Shlomi Kapach, the principal of Daniel’s high school, told a local radio station that “Daniel was a unique kid, and his optimism radiated out to everyone. No matter what area, he was always optimistic, was always smiling and always saw the good. It was rare to see him stressed or unsmiling, he was a consistent student, knew that he wanted to succeed and he succeeded!”

The principal added that Daniel was also a social center of his friend group, “I don’t think there was a single class where he wouldn’t make everyone laugh, including the teachers, in a unique way, and he would calm everybody down.”

His two older sisters spoke about their brother in a number of TV interviews memorializing his life.

“Daniel was a boy with a huge joy for life, he loved everyone as they were, he always had a smile on his lips,” his sister, Mirel, told Channel 13 news. “He was simply a leader, he always made sure to unite and connect others,” including his friends from home and the soldiers he commanded.

“He had a huge heart, he had a sensitivity to his surroundings, with his captivating smile and his huge heart, he knew how to touch every person,” Mirel added.

His sister Shani told the TV station that her little brother was a “sweet and friendly child, with a unique smile, who always made sure we were all together, at every event, every opportunity — we’re a very united and tied together family.”

Shani said Daniel was a “very caring and loving uncle, he always spent time with [his nieces and nephews] and took them to the beach and bought them birthday gifts.”

בנם של ענת ושלום. נולד ביום ד' בטבת תשס"ב (19.12.2001) בקריית מוצקין. אח לשני ומיראל. דניאל גדל והתחנך בקריית מוצקין ובהמשך בקריית שמואל שבחיפה. ילד חכם, טוב לב, בעל נתינה ושמחת חיים, החיוך תמיד נסוך על פניו. מהוריו ספג ערכים של יהדות ומסורת, אהבת הארץ והעם. למד בתיכון ע"ש לוינסון בקריית ים. מוריו תיארו נער אהוב וחייכן, ששאל לשלומם מדי בוקר והציע את עזרתו. בן מסור ואח אוהב. דניאל כיבד את הוריו וטיפח קשר חם והדוק עם אחיותיו ואחייניו. תמיד הפיץ בבית אור ושמחה. בכל שישי בסעודת השבת, שר עם אביו את זמירות השבת בקול מלאך, בשמחה ובאהבה גדולה. דניאל היה נחוש לשרת שירות קרבי בחטיבת "גולני". ביום 21.3.2021 התגייס לצה"ל, חטיבת גולני גדוד 13 ושירת כלוחם בפלוגה מבצעית ב' "זאבי הדממה" כקלע חוד. בהמשך מונה לרס"פ (רב-סמל פלוגתי) בפלוגת הפחת״ק (חשיפה ותקיפה) בגדוד 13 בחטיבת גולני. הוא אהב מאוד את השירות והיה גאה בו. גם כשהגיע הביתה לחופשה, היה עסוק בטלפונים ולא נח עד שטיפל בכל בקשותיהם של החיילים. בנוסף לתפקידו, דאג לחיילים מעוטי יכולת לתרומות עבור מוצרי חשמל לביתם. מפקדיו סיפרו על חייל מסור, מקצועי ואהוב, אשר מונע מתוך תחושת שליחות עמוקה. בחודש אלול תשפ"ג, ספטמבר 2023, דניאל ארגן והוביל תפילות וערבי "סליחות" במוצב, גם אם זה דרש ממנו לוותר על שעות שינה. חיילים שהיו רחוקים מהדת סיפרו למשפחה בשבעה כי הגיעו לערבי הסליחות "כי זה האירוע של דנינו ואנחנו לא נפספס". דניאל התמיד מאוד במצוות התפילין, בכל בוקר היה מניח ואף מחזק את חבריו וחייליו במשפט הקבוע – "הנחת תפילין? קודם תפילין, אח"כ קפה". דניאל היה אדם רחב לב שנתינה הייתה חלק בלתי נפרד מחייו. אהב כל אדם באשר הוא ודאג לאחד ולחבר בין אנשים. הפתגם "ואהבת לרעך כמוך" היה עבורו דרך חיים. בלט כחבר טוב ונאמן, שמקשיב, נותן עצה טובה ונכון תמיד לעזור. את חבריו הזמין מדי שישי אליו הביתה ואירח אותם כיד המלך. היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה" שהשתדל לא להחמיץ משחק. כשנשאר בבסיס, היה יושב בחוץ בלילה עם הטלפון וצופה במשחק, כשצעיף ירוק של הקבוצה עוטף את צווארו. ב-10 באוקטובר 2023 עמד לסיים את שירות החובה ולהמשיך לשירות קבע. דניאל רקם תוכניות רבות לעתיד. בסיום שירות הקבע תכנן לנסוע לטייל במקסיקו, ללמוד משחק ולהמשיך לתואר בהנדסה באוניברסיטה. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. באותו בוקר שהה דניאל במוצב ארז – מת"ק עזה שבגבול צפון רצועת עזה. עם תחילת המתקפה יצא עם חבריו להילחם בעשרות מחבלים שחדרו לבסיס מכמה כניסות. דניאל שהיה מהכוח הראשון שחתר למגע נלחם בכל כוחותיו, באומץ לב ובגבורה תוך שהוא מגן בגופו על חיילים וחיילות ומונע מהמחבלים להיכנס לחמ"ל ולמגורים. הוא נפל במהלך חילופי אש עם המחבלים, כאשר משך את האש אליו. סמל-ראשון דניאל משה דנינו נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין צור שלום קריית ביאליק, בחלקה הצבאית של קריית ים. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. בני משפחתו של דניאל ממשיכים לאורו ולהוקרתו. הם הפיקו לזכרו חולצות, סידורים, כיפות ותפילת הדרך. בתמוז תשפ"ד, יולי 2024, הכניסו לבית כנסת ספר תורה לעילוי נשמתו. הנתינה הייתה חלק בלתי נפרד מדניאל. להנצחתו, בכל חג משפחתו תורמת סלי מזון למשפחות נזקקות. באתר פתח"ק 13 - נובמבר 2023 חטיבת גולני נפתח דף לזכרו של דניאל ובו תמונות, זיכרונות והקדשות.