Eli Yalon Yalonitzki

בן מרדכי וצילה. נולד ביום י"ג בכסלו תש"ד (10.1.1944) בפתח תקוה. יתום היה מאביו ובשנת 1956 מסרה אותו אמו לקיבוץ דן. שם חונך, למד וסיים את לימודיו במוסד החינוכי. מיד לבואו התבלט בין חבריו, לא רק בקומתו כי אם בהשפעתו עליהם. הוא לא היה מקבל דברים כמובנים מאליהם והביע את דעותיו בלי שהיה מוכן לוותר על שלו. היה רגיש לכל אי צדק שנעשה לחבריו ובראותו עיוותים אלה לא כיסה על הדברים באומרם בגילוי לב מתוך נכונות להיאבק על דעותיו ולהגן על עקרונותיו. נתקבל כחבר הקיבוץ בשנת 1961 ועבד בחקלאות בענף המטעים, שהיה מסור לו עם חבריו במוסד החינוכי. גויס ביולי 1961 לנח"ל. הגרעין שלו שהה בשנת הנח"ל במשק זיקים ובהיאחזות כרם שלום, ולאחר מכן הגיע לאימון המתקדם. באימונים הקשים היה מעודד את חבריו ועוזר לנחשלים. לאחר ששוחרר מן הצבא חזר לקיבוץ דן. בשעות הפנאי שלו בילה בעולם הנגינה, כי אהב מאד מוסיקה וכאויר לנשימה היתה זו בשבילו. המשק היה לו לעזר בטיפוח התחביב הזה והיה שולח אותו לשיעורי נגינה בתל אביב. הוא אמנם היה עייף כתוצאה מטלטולי דרך אלה אבל כשרונו, חריצותו ושקדנותו הביאוהו תוך זמן קצר לרמת נגינה כזאת שהוא נעשה חבר בתזמורת הקיבוצים וניגן בקונטרבס. בנגינתו בכל חג ושמחה היה משמח לבב כל אנשי הקיבוץ. הוא לא ניסה להתבלט בפעילותו החברותית אבל בחרותו בעבודה ובחברה היתה נעימה מאד, כי הפשטות, היושר והעזרה גרמו עונג רב לכל הנמצא בקרבתו. הכיר באחריות תפקידו ועשה כל מה שביכולתו כדי לבצע אותו בשלמות. אחרי סיימו את שירותו הסדיר היה יוצא למילואים ובמסגרת זו נפל מפגיעת פגז ישירה במלחמת ששת הימים ליד שער שכם שבחומת העיר העתיקה. ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), כשהוא נמצא בעמדת תצפית על מגדל המנזר מול השער. הניח אשה שהיתה חברתו מימי לימודי במוסד החינוכי, ובן שהיה כבן חצי שנה בנפול אביו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. בחוברת 53" מהם" לזכר נופלי הקיבוץ הארצי במלחמת ששת הימים הוקדש עמוד לתולדותיו. בספר "מאריות גברו" בהוצאת מפקדת הצנחנים הובאה ביוגרפיה שלו ותיאור הקרב האחרון.