Tomer Leibovitz

Sgt. Tomer Leibovitz, 19, from Tel Aviv, was killed battling Hamas terrorists near Kibbutz Nahal Oz on October 7.

Leibovitz served in the 75th Battalion of the 7th Armored Brigade, stationed at the Nahal Oz military base next to the kibbutz. On October 7, he and his unit were sent to fight northwest of the base, where they were met with hundreds of Hamas terrorists. They eliminated dozens before an anti-tank missile hit them, killing Leibovitz and some of his comrades, including Cpt. Daniel Perez, whose body was taken to Gaza and is still held there nearly six months later.

Leibovitz’s body was found a few days after his death, inside his tank. He was buried on October 17 in the Kiryat Shaul military cemetery. He is survived by his parents, Shay and Keren, and his sisters, Noam and Lior.

Growing up, Leibovitz was a star student and continued his intellectual pursuits in the army, according to his father, Shay, who told Channel 13 in February that Leibovitz read books at a “dizzying pace.”

An avid sports fan from a young age, Leibovitz was always up-to-date on the statistics for his favorite teams at home and abroad. He was also a skilled athlete and became a standout volleyball player at the KKTA Tel Aviv-based club. After his death, the club’s youth team was named “Tomer” after him, and the men’s team was called “Tomer’s Friends.”

“Tomer was full of light, goodness, determination, and initiative,” his father said. “He loved people and animals.”

מחר יתקיים משחק הבית הראשון של קבוצת הנוער שלנו: ק.ק. ׳תומר׳ ת״א ????????בתחילת המשחק יערך טקס קצר לזיכרו של תומר האהוב והגיבור שלנו ????שבת 6.1.24, בשעה 17:15 ⏱️מ.ס עירוני “חדש” (אהבת ציון 16 ת”א) ????️ Posted by ‎ק.ק תל אביב כדורעף – KKTA Volleyball‎ on Friday, January 5, 2024

מחר יתקיים משחק הבית הראשון של קבוצת הנוער שלנו: ק.ק. ׳תומר׳ ת״א ????????בתחילת המשחק יערך טקס קצר לזיכרו של תומר האהוב והגיבור שלנו ????שבת 6.1.24, בשעה 17:15 ⏱️מ.ס עירוני “חדש” (אהבת ציון 16 ת”א) ????️

Posted by ‎ק.ק תל אביב כדורעף – KKTA Volleyball‎ on Friday, January 5, 2024

One week before his death, Leibovitz rescued two puppies from the Nahal Oz base and convinced his family to adopt them. He named them Tank and Ace.

According to his father, Leibovitz was meant to join the IDF as an “exceptional athlete” to focus on volleyball but decided just before enlisting that he wanted to be a combat soldier in the armored corps.

Koby Levy, who served with Leibovitz, said he was “a man who proves that compassion… goes hand in hand with steadfast, deadly militancy.”

“So many people love you, Tomer,” his close friend and fellow volleyball player, Ron Tidhar, wrote in an Instagram post. “Always open, supportive, and listening.”

“My Tomer, wonderful child, you were the glory of humankind — a unique creation that cannot be replicated. You were always learning new things, advancing, and developing,” Leibovitz’s father said.

“I am sure that if you had lived, you would have changed the world… I love you, my child, and I miss you.”

בנם של קרן ושי. אח לנועם וליאור. נולד ביום כ"א בטבת תשס"ד (14.1.2004) בתל אביב.
תומר (תותו) גדל והתחנך בתל אביב. ילד חכם, שמח ואופטימי עם עיניים טובות וחיוך כובש. למד בתיכון הרב-תחומי "עמל ליידי דייויס" ובלט כתלמיד מצטיין שהציב לעצמו מטרות ופעל בנחישות להגשימן. במהלך לימודיו קיבל שלוש-עשרה תעודות הצטיינות.
בכיתה ד' התחיל להתאמן בכדורעף במועדון ק.ק תל אביב והתגלה כשחקן מוכשר. הוא שימש קפטן בקבוצת הנוער ושיחק שלוש שנים בסגל קבוצת הבוגרים בליגת העל לגברים. תומר ראה בעבודת צוות, התמדה וחתירה לניצחון ערכים עליונים והיה מוכן לעשות הכול למען ניצחון קבוצתו.
בן ואח מסור ואוהב. תומר מילא את הבית בשמחת חיים, היה מקור גאווה ונחת להוריו, ועם אחיותיו טיפח קשר חם וקרוב.
סמוך לגיוסו לצבא, החליט לוותר על קריירה כספורטאי מקצועי ובחר להתגייס לחיל השריון, מפני שהאמין כי השירות בחיל יאפשר לו לתרום למדינה בצורה הטובה ביותר.
ביום 4.12.2022 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם ביחידה מסווגת בחיל השריון.
תומר התאהב בשריון, בטנקים ובאחווה המיוחדת שנוצרת בין ארבעת הלוחמים בטנק. מפקדיו וחבריו ליחידה ולצוות סיפרו שהביא עמו מסירות, נחישות, תחושת שליחות עמוקה, חיוך נצחי ולב ענק. תומר תמיד היה מוכן לסייע, להתנדב, לדרבן ולהוביל. עבר בהצלחה את מסלול ההכשרה ביחידה ושובץ בתפקיד טען קשר. בסיום המסלול, תומר הוצב בגדוד 77 בחטיבה 7, עוצבת "סער מגולן".
בהמשך, תכנן לצאת לקורס מפקדי טנקים ולקורס קצינים.
גם במהלך השירות לא ויתר על אהבתו לכדורעף. בכל חופשה מהצבא הקפיד להתעורר מוקדם בבוקר כדי לשחק כדורעף במגרש השכונתי או בחוף הים. "המשחק ממלא אותי אנרגיה", נהג לומר.
תומר היה מוקף בחברים והפיץ אור ושמחה בכל מקום שבו היה. הוא אהב מוזיקה, אהב לרקוד ולבלות עם חברים. אדם רחב לב, מלא נתינה, שמוכן תמיד לתת כתף ונרתם ראשון לכל משימה. הוא רקם תוכניות לעתיד ותכנן ללמוד מדעים כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
באותו בוקר שהו תומר וצוותו בבסיס נחל עוז. עם תחילת המתקפה, עלו מיד לטנק ונלחמו בגבורה ובנחישות במרחב נחל עוז ובתוך המוצב עצמו. כעבור זמן, חזרו עם הטנק לעמדה הקבועה והמוגנת שלהם ומשם הבחינו בפלישה נוספת של מאות מחבלים. אנשי הצוות החליטו לרדת מהעמדה ולהסתער עם הטנק הבודד על המחבלים כדי לבלום את חדירתם לשטח ישראל ולמנוע חטיפות של חיילים ואזרחים. הם נלחמו בכל האמצעים העומדים לרשותם. במהלך הקרב נפגע הטנק מירי טילי נ"ט ומקלעים, מהירי נהרגו תומר וכן מפקד הצוות סרן דניאל פרץ והתותחן סמ"ר איתי חן, שנחטפו לעזה.
איש הצוות הרביעי, נהג הטנק רס"ל מתן אנגרסט, נפצע ונחטף לרצועת עזה, ושוחרר באוקטובר 2025.
תומר וחבריו לצוות פרץ לחמו בגבורה ובאומץ לב והצילו חיים רבים.
רב-טוראי תומר (תותו) ליבוביץ נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל. בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי קריית שאול בתל אביב. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.
על מצבתו חקקו אוהביו: "החיוך, המבט הירוק והחכמה האינסופית שלך יהפכו לשירת חיינו - עכשיו ולתמיד".
אביו שי כתב: "תשעה חודשים חלפו, תשעה חודשים שאתה לא איתנו, תשעה חודשים שהלב נשבר כל יום מחדש עוד יותר. אני בתוך חלום בלהות מתמשך, וכל יום אני מדמיין אותך נכנס בדלת עם החיוך שלך שמנפץ כל חושך. הלילות והימים הפכו לשעה אחת ארוכה. אני לא מצליח להבין איך זה שאין אותך. כשאין במה להיאחז, אני מביט בתמונות שלך, מבעד לעיניים הירוקות החכמות, ומבעד למבט החודר, ומנסה להקשיב לך, לשמוע את קולך, בתוך כל המולת הלב. אני זוכר, אני כבר לא מפחד לשכוח, אתה איתי תמיד בכל מקום בכל דקה. תשעה חודשים חלפו, והכאב החד שמפלח לנו את הלב בכל יום, מזכיר לנו ברגעים הכי קשים, כמה שאתה גיבור, כמה שאת אמיץ, כמה שאתה חכם, כמה שאתה מצחיק, כמה שאתה חזק, כמה שאתה חתיך, כמה שאתה אלוף העולם, כמה שאתה ... חסר".
כתבה נועם אחותו: "אמרו לי שהפצע מתאחה עם הזמן, שהכאב הופך מעומעם ונשארת צלקת. סיפרו לי שהדמעות זולגות קצת פחות בכל יום. אבל הגעגוע מתגבר, ובכל יום שעובר הוא חסר יותר. החיבוק החזק, החיוך הנצחי, העיניים הירוקות הנוצצות והלב הענק שברגע אחד הפסיק לפעום. איך יכול להיות שאור כל כך גדול פשוט כבה? הדמעות עדיין זולגות, הפצע נותר פתוח, מדמם וכל כך כואב, והלב השבור שלי פועם חלש יותר מאז שהוא הלך".
כתבה ליאור אחותו: "תומר היה מי שלמד ועבר איתי על החומר לפני כל מבחן במתמטיקה, מי ששיחק איתי ותרגל איתי לפני כל משחק כדורעף, מי שהייתי יכולה לספר לו הכול, מי שהיה מקשיב ונותן עצות לכל הבעיות שלי, מי שלקח אותי למסעדות, לבילויים, להופעות, למשחקים, מי שתמיד חשב על אחרים לפני שחשב על עצמו. מי שהיה גורם לי לצחוק כשהייתי עצובה, מי שהיה תומך בי בנוגע לכל החלטה חשובה.
אני רוצה שתדעו שתומר תמיד חייך בכל מצב. גם אחרי זחילה מתחת לטנק, גם בחמישים מעלות בשיזפון וגם סתם כי הוא שמח. זה חשוב מאוד שכולנו נזכור כמה חשוב זה לחייך".
אימו של תומר כתבה לו: "תומר אהוב שלנו, הזמן שחלף מאז ה-7 באוקטובר 2023 נראה כנצח בלעדיך. עם נפילתך נעלמו מחיינו הצבעים. אנחנו רואים את השחור של האבל, את הכחול של השמים והמים ואת הנצנוץ הירוק של עיניך היפות. שאר הצבעים דהו והפכו לאפורים, ורק כשאנחנו מבקרים אותך ואת החברים שלך בבית העלמין אנחנו מופתעים משלל הצבעים שיש מסביב. הצבעים בפרחים שמקיפים אתכם, בדגלים, בסמלים, ובמזכרות שמונחות מסביבכם. כל אלה מציינים את מה שכבר איננו ואת מה שלא יהיה עוד. מקומות אליהם לא תגיעו, חוויות שלא תחוו - נעורים שיישארו קפואים לנצח.
תומר, ילד פלא אהוב שלנו, השבוע סידרנו את החדר שלך והסתכלנו שוב בעבודות ובתעודות המעידות על החוכמה הרבה שלך והכישרון הבלתי נגמר שדחפו אותך להתקדם, להגשים את עצמך ולהצליח בכל דבר שעשית. קשה להבין מדוע ניתנו לך מתנות כאלו ואז נלקחה ממך האפשרות לנצל אותן עד תום, והמחשבות על ההחמצה הגדולה של כולנו קורעת את ליבנו כל פעם מחדש. אנחנו לא יודעים מה יש מעבר לקשת בענן, אבל אנחנו מקווים שאולי ביקום מקביל זכית גם בזמן לממש את כל שרצית להגשים או לפחות שאתה שם עם החיוך הענק שלך, משחק כדורעף בחופים תכולים מדהימים עם כל החברים - כמו שאתה אוהב.
גאים בך תמיד ואוהבים עד השמיים וחזרה – אמא ואבא".
בני משפחתו של תומר הקימו אתר אינטרנט https://remember-tomer.com ועמוד אינסטגרם remember._tomer, ובהם מועלים תמונות, זיכרונות ופעולות להנצחתו. באתר כתבו: "תומר היה כל מה שטוב ויפה במדינה שלנו. הוא היה מצוינות, אומץ, אמונה, נחישות, אהבת הארץ, אהבת אדם, אהבת הטבע והחי, והתקווה לעתיד טוב - אנחנו כמשפחה החלטנו להמשיך ולחיות חיים משמעותיים שיהיו ראויים לו, ולהנציח אותו באמצעות מוזיקה ושירים שאנחנו כותבים ושרים ופעילויות של הספורט שכל כך אהב".
השירים שכתבו, הלחינו וביצעו בני משפחתו של תומר ניתנים להאזנה בספוטיפיי. הופק גם פלייליסט עם השירים שאהב להאזין להם.
נועם אחותו כתבה את השיר "הלכת": "שום דבר לא יפריד בינינו/ אבל לא תמיד הכול בידינו/ אתה ואני קשורים, לנצח מחייכים/ ננצח את הכול/ ביחד לא ניפול/ הלכת/ נשארתי לי לבד/ ואין פה אף אחד שיחבק אותי חזק/ כמו שאתה חיבקת/ נדמה שאתמול/ חלמנו על נצח/ לך הזמן עצר/ אני התבגרתי/ בחרתי לצמוח/ ללכת קדימה/ בשבילך שומרים על הכוח/ על תקווה/ בזכותך".
במועדון הכדורעף שבו שיחק תומר נקראה על שמו קבוצת הנוער המשחקת בליגת העל "ק.ק. תומר ת"א", והוקמה קבוצה נוספת בליגה הלאומית בשם "החברים של תומר". נערכו משחקים לזכרו והוכשר מגרש כדורעף על שמו.
"המגרש של תומר": אחד המקומות שתומר אהב במיוחד היה מגרש כדורעף שכונתי בהדר יוסף, בקרבת ביתו בו נהג לשחק בכל רגע פנוי שהיה לו מהאימונים ומהמשחקים באולמות. כשחזר מהצבא, הקפיד להשכים בשבת בבוקר (גם אחרי מסעות כמו מסע כומתה) והגיע לשחק במגרש ולפגוש את החברים שם. במגרש שיחק עם חברים בטווח גילים רחב. לאחר שנהרג, ציירו החברים במגרש ציור קיר גדול של תומר על קיר המקלט הסמוך וכתבו: ״תומר שיחק פה״ ניתן לראות את הציור במקלט הצמוד לרחוב בני אפרים בתל אביב, לפני הכניסה לרחוב הדר יוסף.
בינואר 2025 נערך ערב הנצחה לציון יום הולדתו שכותרתו "תומר שלי" בהשתתפות מאות אנשים, ובהם בני משפחה, מפקדים וחברים.
בני משפחתו של תומר מרצים בפני תלמידים וחיילים ומספרים על חייו, על גבורתו ועל מורשתו.
הופקה מדבקה עם המילים שהיו עבור תומר דרך חיים: "תחלמו. תחייכו. תגשימו".
בהשראתו של תומר נכתב ספר הילדים "ציפור מדור לדור" על ידי הסופרת לימור טלמור והמאיירת רונה מור. הספר הוקדש לזכרו של תומר, ושני פרקים בספר מוקדשים לסיפורו כפי שמסופר על ידי חברו הטוב ומזכירים גם את טנק ואייס – הכלבים שתומר אימץ.
הסיפור של טנק ואייס: שבוע לפני שנהרג, תומר הציל שני גורים מהבסיס בנחל עוז ושכנע את הוריו לאמץ אותם. לגור הוא קרא טנק ולגורה תומר ואחיותיו קראו אייס (ACE) –מושג בכדורעף. ביום שהביא את הגורים מהבסיס, בסוף הביקור אצל הווטרינר, תומר אמר לאביו: "בבלאנס של הקארמה, יש לנו עכשיו המון קרדיט, בזכות זה שאימצנו את שני הגורים".
כתבו בני המשפחה: אצילות הנפש של תומר מצווה עלינו להמשיך בדרכו, ומסירות הנפש שלו מצווה עלינו לחיות ולהיות חזקים.
טנק ואייס גדלו והם מעין צוואה חיה, שהשאיר תומר למשפחתו.
המאיירת רונה מור, כתבה למשפחה: "נפלה בחלקי זכות גדולה להשתתף ביצירת הספר של לימור טלמור ויעל שכנאי מהוצאת 'רימונים' שמנציח את תומר שלכם. יש משהו כובש בדמות שלו, אפילו מבלי להכיר. כשאיירתי את דמותו צללתי לכל תו בפניו וכל אחד מהם סיפר לי אודותיו. דרך ההבעות שלו למדתי להכיר ילד חייכן ואנרגטי שאוהב את החיים. עיניים מוקפות שקיות עייפות ועם זאת מלאות אור ונחישות, סיפרו לי על לוחם נאמן שמוכן להתגבר על כל קושי למען אחרים. אצבעות עבות של ספורטאי מקצועי שמרפרפות על הנשק במגע עדין, סיפרו על גוף חסון שבתוכו שוכנת בשלווה נשמה זכה. עמידה זקופה וגאה שמשדרת ביטחון וכוח סיפרה על גבר צעיר שיש בו היכולת להרים אחרים ולתמוך בהם.
כאבתי את האבדה שלכם בדמעות רבות במהלך יצירת הספר וגם בכתיבת מילים אלו. דעו תמיד שאני, משפחתי, ילדיי, צאצאיהם וכל עם ישראל לדורי דורות, כולנו חייבים לכם חוב שלעולם לא נוכל להחזיר. כל נשימה שננשום מאוויר הארץ הזאת וכל פסע שנפסע על אדמתה שייכים מעתה ועד עולם לכם, לתומר ולשאר קדושי צה"ל.
חבקו זה את זה, חזקו זה את זה ודעו שעם ישראל כולו מחבק ומחזק אתכם, וינצור את דמותו המופלאה של תומר לנצח".