Robert Sharshevski

בנם-יחידם של ריכרד ומרים. נולד ביום ט"ז בטבת תרצ"ז (30.12.1936) בורשה, בירת-פולין. משפחתו השפיעה עליו רב אהבה וטובה ובבית ספג את יסודות הבטחון שעמדה לו בשנים הבאות. אביו היה משפטן צעיר שהצטיין בכשרונותיו; אמו התעניינה בספרות יפה ונטייותיה השפיעו על גיבוש אישיותו. לפני שמלאו לרוברט שלוש שנים פרצה מלחמת-העולם השנייה והמשפחה נאלצה לעבור מהרובע הפולני אל הרובע היהודי. לא עברה אף שנה אחת ושערי הגיטו נסגרו. בקיץ של שנת 1942 נמלטה האם יחד עם רוברט ומצאו מקלט בבית-ידידים פולנים, אשר בעזרתם השיגו גם תעודות מזוייפות. אך בתחילת 1943 נלקח אביו של רוברט למחנה- ההשמד. בימי המרד בפולני גורשו רוברט עם אמו וסבתו מהעיר הבוערת למחנה עבודה בברלין כפולנים; זה היה באוגוסט 1944, אבל בסוף אפריל 1945 - ורוברט אז בן שמונה שנים - שוחררו תושבי-המחנה על-ידי הצבא האדום ורוברט, אמו וסבתו חזרו לפולין. בשובם לורשה יצאה האם לעבודה וסבתו טיפלה בו באהבה ובמסירות. בראשית 1946 עזבה המשפחה את פולין, עברה לרומא ורוברט נרשם כתלמיד בבית-ספר איטלקי, אשר בו רכש מהרה את השפה האיטלקית והצטיין בלימודיו. האפיזודה האיטלקית נמשכה כשלוש שנים ושמשה כשלב מעבר בין תקופת-המלחמה ובין עליית המשפחה לארץ -בסוף מאי 1949. בבואה עברה לגור בשכונת-עולים ברמת-גן. בעית השפה והתנאים שלא היו קלים הסבו לילד קשיים מרובים. במשך שנה אחת למד בכפר- הנוער בבן שמן, אשר בו סודר במסגרת "עלית הנוער". בתחילה היתה גם קליטתו במוסד לא קלה ביותר מפני געגועיו למשפחה, וכעבור שנה נאלץ לעזוב את לימודיו שם עקב מחלתו ועבר לבית-הספר היסודי אשר ברמת-יצחק. בתקופת לימודיו בבית-הספר התיכון אשר ברמת-גן, "אוהל-שם", הצטיין בכשרונותיו, ובמיוחד בהיסטוריה. בהיותו תלמיד כיתה ז' הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ועם סיום לימודיו התיכוניים יצא להכשרה לקיבוץ הגושרים ויחד עם הגרעין כולו הצטרף לקיבוץ יראון ושהה שם כמה חודשים. בשל מצב בריאותו לא גויס רוברט לשירות-הצבאי. הוא עזב את הקיבוץ ובראשית 1956 התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים כסטודנט בפקולטה למדעי החברה ולמד בחוגים לכלכלה ולמדעי-המדינה. בינתיים הוא עבד במשרד-האוצר ובשנת 1958 קיבל את התואר .B.A הוא המשיך את לימודיו תוך כדי מתן עזרה להוראה במחלקה לכלכלה ואת התואר .M.A קיבל בשנת 1961. לקראת סוף אותה שנה החל לעסוק בעבודת-המחקר שלו לקראת התואר "דוקטור" ב"לונדון סקול אוף אקונומיקס". ביולי 1962 נסע לגאנה למשך שנה אחת ושם עסק יחד עם עוד שני חברים במחקר הכלכלי של גאנה בת-זמננו; מחקר זה מומן על-ידי קרן פורד. בקיץ 1963 חזר ללונדון והשלים את עבודת-המחקר שלו לקראת הדוקטורט בקיץ שלאחריו. בשנת 1965 פורסמה העבודה הזאת בצורת ספר. בינתיים נשא רוברט אשה ובשנים הקרובות נולדו לו בת ובן. בשוב רוברט לארץ נתקבל כמרצה בכיר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ובחוג ללימודים אפריקניים ואלה ששמעו תורה מפיו היו כרוכים אחריו ושותים בצמא את הרצאותיו. אף עסק במסגרת מכון פאלק במחקר כלכלי של ארץ-ישראל - פלשתינה. הרבה הגה רוברט בבעיית יחסינו עם ארצות ערב ולבו היה נתון לדמותה החברתית-המוסרית של מדינתנו ואת דעותיו הביע לא אחת בויכוחים פומביים ב"קול ישראל" ובאוניברסיטה. מאחר ולא שירת מימיו לא נקרא להתיצב לדגל במלחמת ששת הימים, אבל באותם ימים מכריעים הרגיש רוברט את הצורך לקחת חלק פעיל בנעשה. מתחילה התנדב לשירות ליחידת הרכב הירושלמית אך בעיניו לא עשה די הצורך והתנדב לגדוד של חיל-רגלים קשיש אשר בירושלים המיועד לשמירה ולעניני בטחון - וביום הראשון למלחמה, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), נפל בעמדת-תצפית בקרב שנערך בשכונת בית-ישראל ב"גן הירק" בירושלים הבירה. הניח אשה ושני ילדים; הצעיר בשניהם טרם מלאה לו שנה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. יש לציין כי במשך חייו פירסם רוברט עבודות בארץ ובחוץ-לארץ המהוות נכס מדעי לא מבוטל (כגון ספרו על מבנה המשק היהודי בארץ-ישראל ובישראל) וכמה מאמרים (כגון על קווים בהתפתחותה של כלכלת אפריקה הטרופית) ב"שלושים" לנפלו סודרה עצרת-אזכרה באוניברסיטה העברית בירושלים ובדברים שנשמעו בה ראו אור על-ידי האוניברסיטה. מספר חברים הקדישו את עבודותיהם המדעיות לזכרו. סבתו, הלנה שרשבסקה, הקדישה לזכרו את שני ספריה (את "הפרק האחרון", שהופיע בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ואת "בין הצלב והמזוזה" שבהוצאת ,מורשת" וספריית-הפועלים), כי בשניהם נזכר רוברט תכופות. פרק על רוברט נמצא בספרו של תדי ברקמן "סברא". זכרו הועלה ושמו הונצח בספר "המלחמה על ירושלים" למשה נתן. בספר "נזכור" בהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה, בעריכת יהודה האזרחי, הובאו תולדותיו ותיאור קרבו האחרון.