Rami Barmi

בן פורטונה והנרי. רמי נולד ביום כ"א באלול תשט"ו (8.9.1955) בתוניסיה. אח שביעי במשפחה שבה תשעה אחים ואחיות. רמי גדל בתוניסיה. בשנת 1962, בהיותו בן שבע, עלה לארץ עם בני משפחתו, והם התיישבו בעיר באר שבע. הוא למד בבית ספר יסודי בעיר ומכיתה ז' למד בתיכון מקיף דתי אמי"ת. כשהיה רמי בן שלוש-עשרה, זמן קצר לאחר שחגג את בר המצווה, התייתם מאביו. בשנת 1974 התגייס רמי לצה"ל ושירת בחטיבת גולני. עם שחרורו מצה"ל פגש רמי קצין משטרה שהציע לו להתגייס לשירות במשטרת ישראל. רמי קיבל את ההצעה והתגייס למשטרה. תפקידו הראשון היה ביחידה המרכזית (ימ"ר) נגב העוסקת בפשיעה חמורה. לאחר מכן עבר לשרת במשטרת התנועה הארצית (ימת"א) ערבה. בשנת 1980 הכיר רמי את עליזה, והם נישאו לאחר כמה חודשי היכרות, ב-3.11.1980. לשניים נולדו ארבע בנות – שגית הבכורה נולדה באוקטובר 1981, רעות נולדה באוגוסט 1984, איילת נולדה באוגוסט 1988 ושירז, הבת הצעירה, נולדה באפריל 1996. רמי אהב את עליזה אשתו אהבת אמת, אהבה שאינה תלויה בדבר. הוא דאג לכל מחסורה והקדיש את עצמו לה ולבנותיהם כדי שיהיה להן טוב. רמי היה עמוד התווך של המשפחה. הוא היה איש ישר ורודף צדק והנחיל במשפחה שמחה גדולה וערכים של חסד, עזרה לזולת ו"כסף זה רק נייר". רמי היה אדם חכם שאהב את החיים והאמין באמונה שלמה באלוהים. הוא בירך על הרעה כשם שמברכים על הטובה, ומשפט המוטו שלו היה "אין ייאוש בעולם כלל, וישועת ה' כהרף עין". רמי נהנה ממגוון תחביבים, בין השאר מדיג. בשעת הדיג הוא אהב להאזין לשאון גלי הים ולהרהר. רמי אהב את הציפורים ואת העצים, ובעצם נהנה מהדברים הקטנים ביותר והעריך את החיים. בנובמבר 2011 זכה רמי להשיא את בתו איילת. רב-נגד רמי ברמי נפל בעת שירותו ביום כ"ג בכסלו תשע"ב (18.12.2011) בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים לאחר מחלה ממארת. בן חמישים ושש בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אישה - עליזה, ארבע בנות – שגית, רעות, איילת ושירז, שבעה אחים ואחיות - יוסי, אנדרי, ויקטור, דינה, מוטי והתאומות סימונה ושונטל. רמי מונצח באתר ההנצחה לחללי משטרת ישראל, במכללת המשטרה שבבית שמש.