Eitan Hadad

Eitan Hadad, 43, was killed on October 7 while battling a Hamas invasion of Kibbutz Be’eri.

He is survived by his father, Meir, and his siblings, Dafna and Asaf. He was predeceased by his mother, Na’ama. He was buried on October 24 at the military cemetery on Mount Herzl in Jerusalem.

A member of the kibbutz’s local security team, he was retroactively recognized as a fallen soldier with the rank of sergeant major in reserves. His friends and family said he battled terrorists at the local medical clinic in the kibbutz for hours until he was killed.

Eitan, a lifelong member of the kibbutz, was a bass player who performed with several musicians and groups, including the Israeli-Brazilian singer Elisete, and also worked in the Be’eri printing house as a senior sales executive.

His friend Einav Amzallag told the Kan public broadcaster that “Eitan fought with heroism for the home and the community he loved so much until he was killed. Eitan was a friend who was all heart, funny, witty, full of love for people and for life itself. He loved the stage and the entire world of music, he was a talented bass player who played with a number of different arrangements.”

His lifelong friend, Avner Kelmer, wrote on Facebook about their decades of friendship and experiences together.

“Anytime I would come to produce a musical evening at the kibbutz I knew I would have you there as my anchor, the grooviest bassist, who despite not choosing it as a profession was the most professional, played with love and protected all of us,” wrote Kelmer.

“And I am just a drop in the ocean of love that surrounded you from so many circles — from matkot [beach paddle ball], to the print house, sports, musicians, the army, family and certainly so many more because it was impossible not to love you… You protected our home Be’eri with bravery… beloved hero.”

The singer Elisete told Ma’ariv, “Eitan, who accompanied me for more than a decade, was part of my musical family and always contributed to the atmosphere as a happy person, whose motto in life was ‘Don’t worry, be happy.’ I would always call him my ‘dancing bass player,’ because he was always in motion.”

Elisete recorded a song in his memory, titled “It’s Hard to Say Goodbye,” which she released in both Hebrew and English.

“You left without saying goodbye/ The love for you will never die/ You live in our memories/ A hope is all that I need,” she sings. “It’s so hard to say goodbye/ Sometimes I just cry and cry.”

בנם הבכור של נעמה ומאיר. איתן נולד בקיבוץ בארי ביום י"ח בניסן תש"ם (4.4.1980). אח לאסף ודפנה.
גדל והתחנך בקיבוץ בארי, ילד ונער אהוב ואהוד על חבריו. למד בבית הספר היסודי בקיבוצו בכיתת "אלה", ומכיתה י״א בבית החינוך האזורי "נופי הבשור" הסמוך לקיבוץ מגן.
בנובמבר 1998, בתום לימודיו, התגייס לצה"ל ושובץ כלוחם בחיל מודיעין השדה (כיום חיל הגנת הגבולות). את רוב השירות הסדיר עשה ברמת הגולן וברצועת הביטחון בדרום לבנון. היה לוחם מסור ליחידה, מקצוען בתפקידו וחבר טוב לחיילים ששירתו עימו, שאהבו אותו ונהנו מחברתו ומהלצותיו. בשנת 2021 קיבל את אות המערכה ברצועת הביטחון על שירותו בגזרה זו.
עם שחרורו מצה"ל בתום שלוש שנות שירות, עבד כשנה בקיבוצו באקונומיה (ענף הספקת המזון) ולאחר מכן טס לטיול באוסטרליה, במרכז אמריקה ובדרומה. בשובו למד בבאר שבע באוניברסיטת בן-גוריון לתואר ראשון בפוליטיקה וממשל, ובחלוף השנים המשיך ללימודי תואר שני במנהל עסקים.
לאחר תקופה של מגורים בתל אביב החליט לחזור לקיבוץ. אהב במיוחד את השקט ואת המרחבים של הנגב המערבי וידע ליהנות מהדברים הקטנים של החיים: ריצת הבוקר היומית בשדות, הביחד המשפחתי עם ההורים, האחים והאחיינים, משחקי טניס, בילוי בבריכה, ערבי ״על האש״ ומשחקי הכדורגל עם החברים, מסעדות טובות וטיולים ברחבי הארץ.
עד מהרה השתלב כאיש שיווק במחלקת המכירות ב"דפוס בארי" והתקדם בהמשך כמנהל פעילות וכיועץ לצוותי שיווק מכירות. בעבודה בלט בחריצות, במסירות, במחויבות, באנרגטיות שלו ובכישרונו העסקי. הצלחת בית הדפוס והשגשוג הכלכלי של הקיבוץ היו לנגד עיניו בד בבד עם שביעות רצונם של הלקוחות.
בבית הדפוס סיפרו עליו: ״היה לך קסם יוצא דופן. טיפוס צבעוני, עם אש בעיניים, חיוך מדבק ומחשבה חופשית חסרת גבולות. הרעיונות שלך היו תמיד שונים, קצת משוגעים, והאמנת בהם בכל ליבך. היה לך הומור חד ומדויק, צחקת על העולם ועל עצמך. קלטת בעיניך החדות התרחשויות קטנות מהחיים, והיית מספר אותן בכישרון גדול כשהחבר'ה מסביבך צוחקים עד דמעות״.
כל מי שהכיר את איתן ידע שמעבר לעבודה, החלק המרכזי בחייו היה אהבתו למוזיקה. מגיל צעיר ניגן בהרכבים שונים כבסיסט – בין השאר בלהקת "עצמאות כלכלית" המורכבת מחברי הקיבוץ. במהלך השנים הוא כתב, הלחין, שר ולימד נגינה. התחבר למקצבים יוונים, אפריקאים, ג׳אז ובלוז, אבל המוזיקה, השפה והתרבות הברזילאית היו אהובים עליו באופן מיוחד, הוא אף העיד על עצמו שהוא ״מרגיש ברזילאי בנשמה״.
איתן היה אהוב על הבריות וידע להתחבר לכל אדם באשר הוא, דבר שהתבטא בנועם הליכות, בטוב לב ובנדיבות יחד עם מרץ ואנרגיה שמשכה אנשים להיות בסביבתו. הוא הקפיד לשמור על קשר עם חבריו הרבים בכל הארץ, ועם מעגלים רחבים יותר של המשפחה. ניחן ביכולות משחק וסיפור סיפורים וכן בחוש הומור מפותח. את משפחתו ואת חבריו הצחיק בסיפורים, בבדיחות, בחיקויים ובהגיגים שנונים. "איתן היה המון חיים באיש אחד", נכתב עליו בעלון הקיבוץ.
בשנת 2022 הכיר את גַאֵל, שהייתה לבת זוגו ותכנן למסד איתה את הקשר.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה; על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים; חטפו לרצועת עזה מאות אנשים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
גם קיבוץ בארי ספג את התופת כאשר מאות מחבלים טבחו בעשרות מתושביו, שרפו בתים וחטפו גברים, נשים וילדים לשטח עזה. איתן, חבר בכיתת הכוננות של הקיבוץ, יצא מביתו כעשר דקות לאחר מטח הטילים הראשון, על גופו שכפ"ץ ונשק, והגיע אל מרפאת השיניים (שנקבעה כמקום לפינוי הפצועים) כדי להגן על הפצועים הראשונים שהגיעו אליה ועל הצוות הרפואי שטיפל בהם. במשך כשבע שעות נלחם בכוח ובנחישות עצומה לצד חבריו לכיתת הכוננות, ויחד חיסלו עשרות מחבלים והצילו את חייהם של תושבים רבים. הוא נפצע מפיצוץ רימון יד שהושלך לעברו ונורה למוות על ידי מחבלים שהשתלטו על המבנה בו שהו.
רב-סמל מתקדם איתן חדד נפל בקרב בקיבוץ בארי ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן ארבעים ושלוש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים. הותיר אב, אח ואחות וחברה.
בתאריך 13.6.2026 הובא למנוחות בבית העלמין בבארי.
קרוב משפחתו ספד לו: "איתן חירף את נפשו למען זולתו. והמוסר את עצמו למען הכלל קדוש ייאמר לו. כי קדוש הוא המפריש את עצמו מן הכלל. והוא הוציא את עצמו מן הכלל בכדי להציל את הכלל. הרוח אשר הייתה בו היא רוח הקודש במשמעותה האמיתית. כי היא רוח נאצלת, שהביאה אותו להסיר ממחשבתו את טובת עצמו, ולהעדיף את טובת הכלל".
חבר הילדות אבנר קלמר כתב: "אני נכנס עכשיו לווטסאפ שלך, הסטטוס עדיין אומר don’t worry be happy. יש לנו התכתבויות מהשבועות האחרונים וגם שם מלא הודעות קוליות של חיקויים, צחוקים נוסטלגיים ושפה אסוציאטיבית שרק אתה ואני מבינים. רק שלי ושלך. ואני רק טיפה בים האהבה שהקיפה אותך בכל כך הרבה מעגלים: מהמטקות, מהדפוס, הספורט, מוזיקאים, טיולים, צבא, משפחה ובטח עוד כל כך הרבה, כי אי אפשר שלא לאהוב אותך. בתוך כל האובדן הנוראי שאנו חווים ושליטרלי אי אפשר להכיל, היה חשוב לי לכתוב כמה אהבתי אותך, כמה אתה חלק בלתי נפרד מחיי".
באתר האינטרנט של קיבוץ בארי הועלה דף לזכרו ובו נכתב בין היתר: "אם איתן היה פה, כבר היינו צוחקים מתישהו אפילו במהלך האירוע הזה. איתן כבר היה מצחיק אותנו, כי זה אחד מאותם דברים שאיתן ידע לעשות הכי טוב. לקרוע אותנו מצחוק ... זה מה שהפך אותו למי שהיה; איש של אנשים, איש שאהב אנשים ורצה אנשים לידו, והם אהבו אותו ורצו אותו לידם ... איתן נלחם במחבלים כמו שהחיים נלחמים במוות ובבני מוות: במלוא הזעם על גוויעתם של האור, של היופי, של הצחוק, של המנגינה. ומתוך כוח הלחימה והעמידה הזה, איתן הרג עשרות מחבלים והציל עשרות חברי קיבוץ שבוודאות היו נרצחים או נחטפים גם הם. איתן הפך גיבור כמו שלא תכנן להיות, כמו שלא ידע שהוא ...
איתן נשאר אצל כל אחד מאיתנו בלב ובנשמה לנצח. ומותו, כמו כל מוות של אנשים אהובים ומופלאים, הוא לגמרי בלתי נסבל או נתפס. וכשאדם כזה נלקח מחיינו, נותרת לנו אולי רק נחמה אחת: שחיים בעוצמה כזו לא כבים עם סיומם. הם ממשיכים לזהור בלבבותיהם ובזיכרונם של כל מי שנגעו בהם. ואנרגיית חייו, ההומור והצחוק של איתן יישארו איתנו. איתן יחיה בנו, ומה שהביא לעולם, מרגע שבא, לא יסתלק מהעולם עם לכתו".
בדצמבר 2023 יצא אל הפועל פרויקט "לשיר איתנו" לזכרו ולזכר הנרצחים בקיבוץ, שבו אירחה הזמרת מירי מסיקה על הבמה ניצולים מהטבח בקיבוץ בארי. גם הזמרת אליזט הברזילאית-ישראלית, שעימה הופיע איתן, הקדישה לזכרו מופע.