Eliyahu Nakar Tzvi

בן אברהם ושרח. נולד ביום כ"ד באלול תרפ"ז (21.9.1927) בחיפה. המצב הכלכלי של הוריו היה ירוד ולפני צאתו ללימודיו בבית- הספר היסודי היה עוזר למשוך בעול-הפרנסה. אחרי סיימו את בית-הספר היסודי נכנס לעבודה אולם כשהגיע לגיל ט"ו התנדב לצבא הבריטי (בהעלימו את גילו) מתוך רצון לנקום במפלצת הנאצית. אחרי מאמצים שונים עלה בידי הוריו לשחררו. מנעוריו היה פעיל בתנועת-הנוער של בית"ר. מתוך השתייכותו לאצ"ל נאסר, נשלח למחנה-המעצר בלטרון וכעבור זמן אף נשלח למחנה- העצורים באריתריאה. שם ניצל את הזמן להשתלמות עצמית ובאמצעות ועדת-התרבות של המחנה למד שפות, מתמטיקה וחשמלאות מתוך הכנה להיכנס לטכניון העברי בחיפה. עם שחרורו החל לעבוד ברדיו אך לא פסק מפעולתו במחתרת והגיע לדרגת מפקד באצ"ל. בימי מלחמת-הקוממיות הסתפח לצה"ל יחד עם חבריו והשתתף בקרבות בוואדי-ניסנאס בחיפה, ברמלה, בג'נין, בתול-כרם ובפעולות אחרות. בגמרו את שירות- החובה עבר לחיל-האויר, סיים קורס לחשמלאות-מטוסים ונכנס לקורס קציני-טיס. היה מן האמיצים בין המתנדבים למילוי כל תפקיד. ידידיו הוקירוהו על היותו איש-המעש ומשפחתו התגאתה בו. בשעת מילוי תפקידו, ביום כ"ו בכסלו תשי"ב (25.12.1951), נפל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. ביום העצמאות הרביעי, כמה חדשים אחרי נפלו, הוענקה לו דרגת סגן-משנה על-ידי אלוף חיל-האויר. באיגרת- התנחומים שהמשפחה קיבלה ממפקדו כתוב לאמור: "בעל רצון כביר היה, בריא בגופו וברוחו, ורק כאלה בחירי-הנוער מתקבלים לטיס". נוסף לאיגרת קיבלה המשפחה גם את כנפי-הטיס שהיו מיועדות לו. הוריו הכניסו ספר-תורה על-שמו עם פרוכת לבית-הכנסת על- שם ר' מאיר בעל-הנס בחיפה. כן תרמו גביע נודד על-שמו בתחרויות-כדורגל לחיל-האויר. להנצחת זכרו שינו בני משפחתו את שם המשפחה מנקר לצביאלי, על שם שניים משמותיו הפרטיים - צבי ואלי.