Mordehai Baum

בן שלמה ולאה. נולד ביום כ"ג בתשרי תש"ט (25.10.1949) בנתניה. בילדותו התייתם מרדכי מאביו ולכן עשתה אמו ככל יכולתה לתת לו את כל מחסורו באהבתה הרבה אליו. מרדכי למד בבית הספר היסודי על שם ביאליק בנתניה והצליח בלימודיו. מדריך הספורט במושב אודים, שבצד כביש תל אביב - נתניה, כתב עליו לאחר נפלו: "עוד מגיל צעיר, כשהיה תלמיד בית הספר היסודי, ראיתי בו אחד שאינו יודע להפסיד. משחקי הספורט היו בשבילו אתגר מלחמתי ממדרגה ראשונה. כדי לעודד אחרים בחרתי בהם כראשי קבוצות, אך תוך דקות, בכל משחק, הפך מרדכי לראש קבוצה בפועל, המנהיג את חבריו הילדים לניצחון ואם נשמט הניצחון הייתה זו אכזבה גדולה בשבילו ורק ניצחון אחר היה יכול לפצותו. יכולת פיסית, קואורדינציה גופנית ויכולת נפשית נעלה הביאו אותו בבית הספר התיכון (על שם בר אילן בנתניה) לידי הנהגת חבריו לפעילות אינטנסיבית מאוד בשטח החברתי והספורטיבי. ראיתי בו גורם מאיץ לכל קידום חברתי ולכל פעילות אחרת בין חבריו. רקמנו יחד גם תכניות להקמת קבוצה למשחקים בליגה; הוא התלהב במיוחד לרעיון". מוטי אהב מנעוריו את הכדורסל והכדורגל והיה מאמן את קבוצתו בכך. כן עסק גם בהתעמלות ובפיתוח הגוף. הוא אף גילה כישרון למוסיקה. ניגן באקורדיון וגם חיבר לחנים ושירים. הוא גם שלח את ידו בכתיבת שירים, סיפורים קצרים ומאמרים, אך על כתיבתו לא ידע איש ורק לאחר שנפל נתגלה הדבר. מוטי לא מצא את מקומו בבית הספר התיכון, כי נפשו חשקה בלימוד מקצוע ולכן עבר לבית הספר המקצועי "אורט" בנתניה ולמד בו שנה אלקטרוניקה. משם עבר לקורס קדם-צבאי בבית הספר הטכני של חיל האויר וסיים את הקורס בהצלחה כטכנאי. מוטי גויס לצה"ל ביוני 1967 והוצב לחיל הקשר. מדריך הספורט הנזכר לעיל, אשר היה רב סרן במילואים, כותב בהמשך הרשימה: "פעילותו הצבאית שהייתה רצופה תעסוקה וטרדה, לא מנעה ממנו המשך פעיל בכל הקשור לספורט ולניהול חיי חברה עשירים ופעלתניים. הוא המשיך להופיע בקביעות כמעט, ככל שיכול, בחוג הספורט וההתעמלות ב'מכון וינגייט', ואפילו אחרי לילות ארוכים ללא שינה ומנוחה. הוא ידע היטב מתי עליו להיות רציני ומתי עליו להנהיג גם את חבריו הפרחחים ביתר רצינות והתייחסות לכל עניין שהוא בשטח שלו, בפעילותו החברתית ספורטיבית במושב". אולם מרדכי לא היה מרוצה מעצם תפקידו בחיל אשר בו הוצב והוא שאף להתקדם ועשה לכן מאמצים רבים להשיג את מטרותיו. באחד הימים, בשעת דכדוך ואכזבה, כתב לאחד ממפקדיו על תפקידו בצה"ל ולאחר דין ודברים עם המפקד נשלח לקורס מפקדי כיתות. לאחר קורס זה המשיך במסלול הקידום, עבר קורס קצינים, ואחריו עבר קורס השתלמות קציני קשר ולמרות הקשיים בקורס סיים אותו וזכה בדרגת סגן-משנה. מוטי הפך לקצין קרבי יעיל ומרצני ונשלח לחזית התעלה. אור ליום ה' בניסן תש"ל (10.4.1970), נפל בעת מילוי תפקידו בהיותו בפעילות מבצעית צפונית לקנטרה, בעלות רכבו על מוקש. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנתניה. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. מפקד יחידתו כתב במכתב תנחומים למשפחה השכולה: "מוטי, קצין הקשר של היחידה, היה מסור לתפקידו בצורה יוצאת מן הכלל, אהוב על חייליו ומסור להם. במיוחד גילם את המסירות והנכונות לבצע הכל בצורה מושלמת, תוך שהוא מתנדב לכל משימה אפשרית, על אף היותו קצין קשר".