Aharon Ben-Hamo

בן יצחק ועליזה. נולד ביום ט"ז בניסן תשי"ח (6.4.1958) בכפר- גבירול. למד בבית-הספר היסודי 'מורשת' שברחובות, ואחרי-כן בישיבה התיכונית שבצפת ובמרכז ההכשרה שבמירון. אהרון היה תלמיד חרוץ וממושמע והישגיו בלימודים היו גבוהים מאוד. מנהל בית-הספר היסודי מספר: "אהרון הגיע להישגיו בלימודים תודות לשקידתו הרבה. הוא שאף בכל-מאודו למלא את רצון הוריו ולהגשים את משאלותיהם. בשבתו על ספסל-הלימודים ראו בו מחנכיו וחבריו תלמיד שונה מכולם, מיוחד במינו בנועם הליכותיו ובעדינות נפשו. מסירות ואהבה לזולת פעלו אצלו ללא הגבלה ובכל-עת. את הכול עשה ברצון ובסבר פנים יפות. החיוך לא מש מעל פניו, תום ויושר אפיינו אותו, אהבת רעים וכבוד מחנכים היו מנת-חלקו". בלימודיו בישיבה שבצפת נתגלה אהרון כעילוי, וכל הסובבים אותו העריצוהו וכיבדוהו. בחופש סוכות תשל"ג נפצע אהרון בראשו בתאונת- דרכים קשה ועקב פציעתו נעדר פרק-זמן ממושך מלימודיו. בראותו כי לא יוכל להדביק את קצב-הלימודים ולהשלים את החסר הפסיק את לימודיו בישיבה והשתלם בנגרות. גם בתחום זה הצטיין - ועבודתו היתה לשם-דבר. אחרי-כן התחיל ללמוד מכונאות-רכב במרכז ההכשרה שבמירון. הוא הצטיין בלימודיו וציוניו היו גבוהים מאוד. אהרון היה חובב- ספורט והקדיש זמן רב לתחביב זה. הוא קרא ספרים רבים והתעניין במגוון רחב של נושאים. אחיו המבוגר ממנו - מחנך וסגן-מנהל בית-ספר - מספר: "אהרון היה הצעיר בבני-המשפחה ויחד-עם-זאת המבוגר מכולם. אם נתקלנו בבעיה או בצרה, היה הוא בחזקת המציל. אהרון שמע, האזין ועזר, וכל-זאת עם חיוך נפלא שלאמש מעל פניו. תמיד חי באופטימיות ובתקוה לטוב. בויכוחים בין בני-המשפחה ידע להשרות אוירה נוחה ולהרגיע את הרוחות. הוא היה בן מסור ונאמן להוריו ושמר על קשר הדוק עם בני-משפחתו הקרובים והרחוקים, הפזורים ברחבי-הארץ". אהרון גויס לצה"ל במאי 1976 והתנדב לשרת כצנחן. לאחר הטירונות השתלם בקורס- צניחה וסיימו בהצלחה מרובה. חברו למחלקה מספר: "אהרון היה ישר והגון ושאף תמיד לצדק מוחלט. כשנתקל בחוסר הגינות כלפי ידידיו למחלקה. התלונן והתוכח עם מפקדיו ללא מורא והעמידם על טעותם. הוא היה תמיד ראשון, נטל על עצמו כל משימה ועמד בראש המתנדבים. כשהגיע למחלקה היה ביישן ומסוגר, אבל עד-מהרה התאקלם והיה חביב על כולם. במראהו היה ילד, עוד לא התגלח בהגיעו אלינו, ואנו אהבנו אותו מאוד". מפקדו בטירונות מספר: "בראותי את אהרון לראשונה - צנום, חלש מכולם ונמוך - תהיתי כיצד יתגבר על הקשיים הרבים. אט-אט נוכחתי לראות כיצד, בעזרת כוח-הרצון העז שלו, החל להתבלט לטובה בכל התחומים, וכיצד היה לדוגמה לחבריו בפלוגה. הוא ייצג את הפלוגה בתחרות-ירי ביום הספורט, וזכה במקום ראשון בקולעו למטרה פעמיים. היה ישר והגון, וידעתי שניתן להאמין בלא חשש לכל מילה ולכל הבטחה שלו. בפרק-הזמן הקצר שהכרתיו זכיתי ללמוד הרבה ממנו ומידידיו למחלקה על משמעותם האמיתית של החיים". ביום כ"ג באייר תשל"ז (10.5.1977) נספה אהרון בעת מילוי תפקידו בהתרסקות מסוק בבקעת הירדן. באסון זה נהרגו 54 חיילים. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין שברחובות. השאיר אחריו הורים, ושלושה-עשר אחים ואחיות. משפחתו תרמה ספר-תורה לזכרו לבית-הכנסת 'אוהל יצחק' שבכפר-גבירול.