Oz Daniel

Staff Sgt. Oz Daniel, 19, of the 7th Armored Brigade’s 77th Battalion, from Kfar Saba, was killed on October 7 while battling the Hamas invasion of southern Israel, and his body taken captive to Gaza.

Oz was stationed that morning with his comrades at the so-called “White House” IDF post between Kibbutz Nir Oz and Kibbutz Nirim. When the Hamas attack began, he set out in their tank with his commander, Cpt. Omer Neutra, along with Sgt. Shaked Dahan and Sgt. Nimrod Cohen.

Their tank was attacked by Hamas terrorists with RPG fire and explosive devices. Oz – the loader of the tank – Omer and Shaked were killed in the attack, and their bodies were taken to Gaza, while Nimrod was abducted alive to the Strip.

Oz’s family said that after Hamas attacked the tank, Oz tried to grab a grenade from one of the gunmen and was shot and killed.

Shaked’s remains were recovered by IDF troops in August 2024. Nimrod was freed from two years of Hamas captivity in October 2025.

Oz’s family did not know his fate for several months, until in February 2024 the IDF declared his death, based on new findings.

His family decided to hold a funeral for him in Kfar Saba on February 26, 2024 – burying a blood-soaked uniform and stretcher – and to sit shiva, the seven-day mourning period. He is survived by his parents, Merav and Amir, and his twin sister, Hadar.

On November 2, 2025, Oz’s remains were returned to Israel from Gaza by Hamas, along with those of Omer and Col. Asaf Hamami. He was laid to rest in Kfar Saba on November 6.

Oz was born in Beersheba, where he lived with his family until moving in the 3rd grade to Kfar Saba, where he attended local schools.

His family said Oz loved playing Xbox, enjoyed superhero movies and the Marvel universe and liked to draw. In the 3rd grade, he began learning guitar, and music became a significant part of his life, his loved ones said.

Oz dreamed of a music career, devoting himself to playing and practicing and focusing his high school studies on music while being part of a number of bands. He loved to listen to and play a wide range of music, but in particular that of Guns N’ Roses.

After completing high school, he enlisted in the IDF in August 2022 and joined the Armored Corps, where he trained as a tank loader. He had been slated to begin a tank commander’s course shortly after he was killed.

“Oz is a boy who is all one big heart,” his mother, Merav, told the Haaretz newspaper. “A boy of integrity, who loves people, who always sees the glass half full and treats every person with respect.”

Merav said that she learned during the shiva from his teacher that Oz always checked up on his fellow classmates, in particular those who struggled: “He had a lot of friends on the autistic spectrum,” she said. “Kids who didn’t have friends, who felt invisible, but Oz saw them.”

Music, she said, was the biggest part of his life: “He would play for hours and hours, sometimes until his fingers bled, and he wouldn’t stop until he felt that the bit he was working on was perfect,” she said. “He played all the genres, but his favorite was rock.”

She said he was dedicated to his army service and to defending the country, and was motivated to succeed in the IDF.

“I am sure that Oz believed with all his heart in this covenant, in which he puts his life on the line and is prepared to sacrifice himself,” she said, “and in return, the country is duty-bound to bring him back to his final and dignified resting place here with us.”

בנם של מירב ואמיר. נולד ביום ט"ו באדר תשס"ד (8.3.2004) בבאר שבע. אח תאום להדר.
עוז נולד בבאר שבע וגדל בה עד שהגיע לכיתה ב', אז עבר עם משפחתו לכפר סבא. הוא למד בבית הספר היסודי "רמז", בחטיבת הביניים "בר-לב" ובתיכון "גלילי" בעיר.
עוז היה ילד של אנשים, שתמיד הפיץ אור לכל עבר, נאמן לעקרונותיו, עם טוב לב ונשמה ענקית, עם קסם אישי ואישיות כובשת. מלא בערכים שהיו נר לרגליו, של אהבת האדם, של עזרה לכל אחד, של חיבור בין אנשים, של הכרת הטוב, של כבוד האדם, של שמחה, אופטימיות, צחוק מתגלגל ומאושר.
כשהיה בן תשע, רשמו הוריו אותו ואת אחותו התאומה, הדר, ללימודי נגינה על גיטרה קלאסית. בתחילה, עוז לא הצטיין בשיעורים, אך כשהיה בכיתה ו', הגיע יום אחד עם אביו לחנות כלי נגינה, לקח לידיו גיטרה חשמלית והתחיל לפרוט.
מרגע שידיו אחזו בגיטרה, סיפר אביו, הכול השתנה. עיניו בהקו, והאנשים שנכחו בחנות התקשו להאמין שמי שאחראי לנגינה שהם שומעים הוא ילד בבית ספר יסודי. מכאן ואילך, אי אפשר היה להפריד בינו לבין הגיטרה החשמלית.
בכל הזדמנות שהייתה לו ניגן, מרגע שפקח את עיניו בבוקר עד שהלך לישון, והיה מסוגל לחזור ולהתאמן על אותו מקטע מוזיקלי במשך שעות, עד שהגיע לביצוע מדויק.
הוא היה הישגי וטוטאלי, שאף לשלמות, שם לב לכל פרט והתייחס לנגינה שלו ברצינות רבה. לצד הפן הרציני, ניחן בחוש הומור וברוח שטות ואהב להצחיק ולשמח את סובביו.
רגישותו הרבה הייתה אחת מתכונותיו הבולטות. מבלי שיאמרו לו דבר, ידע לזהות מתי הקרובים לו אינם במיטבם, והציע מיד עזרה, תמיכה, חיוך ועידוד.
המוזיקה הייתה עבורו שפה עמוקה של ביטוי. כשהיה מנגן, היה נכנס לעולם משלו, והאופן שבו פרט על המיתרים יצר תחושה של קסם באוויר. הז'אנר שאהב במיוחד היה מוזיקת רוק, והלהקה האהובה עליו הייתה .Guns & Roses
בשבוע האחרון של כיתה י"ב, במסגרת אחד השיעורים, התבקש לדמיין את עתידו וכך כתב לעצמו: "לפוזי של עוד חמש שנים, מעניין איך זה להיות כבר שנה שנייה בקריירה שכל כך חלמת עליה כל השנים, מפוצץ במות בכל הארץ (ובקרוב גם בכל העולם). אני בטוח שלא משנה מה קרה אתה עדיין רודף אחרי החלומות שלך ונאמן לעקרונות שלך. אוהב אותך. טיפ שאני מקווה שיישמת בחיים: קח הכול בקלות".
את לימודיו בתיכון סיים כבוגר מגמת המוזיקה של בית הספר. במסגרת המגמה ניגש לבגרות בהיקף של עשר יחידות לימוד במוזיקה ורסיטל, וסיים בהצטיינות.
לקראת הגיוס, עמדה בפניו האפשרות לקבל מעמד של מוזיקאי מצטיין ולהמשיך לעסוק בנגינה. עוז בחר לוותר על ההזדמנות כדי לשרת בתפקיד קרבי ומשמעותי ואמר: "המוזיקה תחכה לי אחרי הצבא. יש לי את כל החיים לעשות את זה".
ב-09.08.2022 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון, כלוחם בגדוד 77 - גדוד עז, חטיבה 7 (עוצבת "סער מגולן").
החיבור שלו לטנק היה מיידי. הוא סיים את ההכשרה בהצטיינות, קיבל את תפקיד הטען-קשר בצוות והיה גאה ומאושר למלא את תפקידו ולתרום את חלקו להגנה על המדינה.
אחרי ההכשרה יחידתו הוצבה בבסיס "הבית הלבן", הממוקם סמוך לגבול עם רצועת עזה, בין הקיבוצים ניר עוז ונירים.
ב-11.10.2023 היה עוז אמור לצאת לקורס מפקדי טנקים. אחרי הקורס, שאף להמשיך לקצונה, ובסופו של דבר, לאחר השחרור, חלם לחזור לעסוק במוזיקה ולכבוש איתה את העולם.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע רחבת היקף על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
כשהחלה המתקפה, עוז היה בכוננות בטנק, סמוך למוצב "הבית הלבן". יחד עם שאר חברי הצוות שלו, ניהל קרב עיקש מול עשרות מחבלים שחדרו את גדר הרצועה. בשלב מסוים הטנק נפגע והחל להתלקח, ולחברי הצוות לא נותרה ברירה אלא לצאת ממנו.
עוז נאבק במחבלים שצבאו על הטנק וניסה לחטוף את הנשק שלהם, אך נורה ונחטף לעזה יחד עם שאר חברי הצוות.
ב-25.02.2024, לאחר 142 ימים של חוסר ודאות, נקבע על סמך ממצאים שאותרו בשטח שעוז נהרג ביום חטיפתו, והוא הוכרז כחלל צה"ל במעמד חטוף.
סמל עוז דניאל נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בן תשע-עשרה בנופלו. הותיר אחריו הורים ואחות.
נערכו לעוז שני טקסי קבורה:
הראשון נערך ביום י״ז באדר א׳ תשפ״ד (26.02.2024), בבית העלמין הצבאי בכפר סבא, אז הובאו לקבורה חפצים שהיו ספוגים בדמו של עוז. ביום 02.11.2025 עוז הושב לקבורה ראויה באדמת הארץ שכל כך אהב, והובא למנוחות ביום ט"ו בחשוון תשפ"ו (06.11.2025), בבית העלמין הצבאי בכפר סבא.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.
אחותו התאומה, הדר, ספדה לו: "מהשביעי באוקטובר עד אתמול בבוקר לא הפסקתי לדמיין את היום שבו עוז יחזור הביתה. דמיינתי את החיבוק, את החיוך הענק שלו על הפנים, איך שהוא ייכנס לאוטו עם המוזיקה שהוא אוהב בפול ווליום, וכשיגיע הביתה יחבר את הגיטרה למגבר ויתחיל לנגן...
"עוז הוא האחד שאכפת לו מכולם, כזה שידעתי שלא משנה מה יקרה, אני לא אצטרך לקרוא לו, הוא פשוט יהיה שם. עוז הוא הנכד הזה שתמיד מתקשר לסבא וסבתא ותמיד שואל ומתעניין. הילד שיושב בשולחן שישי ועושה פרצופים מצחיקים לכל בני הדודים בשולחן הקידוש. את אחי התאום והאהוב אני כבר לא אזכה לחבק, גם לא לריב איתו על האוטו בסופ"שים".
חברו, איתי, כתב: "לנצח אזכור אותך כבחור ערכי, מתחשב, טוב לב, שמעולם לא רצה לפגוע בסובבים אותו ותמיד היה שם בשביל כולם, את ההומור שלך, עם הפרצופים המצחיקים, השטותיים, וגם אזכור את האהבה שלך למוזיקה... אני תמיד אומר שאם בכל העולם היו מנסים להיות קצת יותר כמוך, היינו חיים בעולם טוב יותר".
עוז מונצח באתר האינטרנט של עיריית כפר סבא.
משפחתו וחבריו מובילים מיזם הנצחה בשם "המנגינה של עוז" הכולל מגוון יוזמות ופעולות. בין היתר, חברה המשפחה לפרויקט השבחה וחלוקה של גיטרות ישנות, ויחד הם מוסרים גיטרות לחיילים, פצועי מלחמה ומשפחות שפונו מבתיהן.
בשיתוף פעולה בין מחלקת הדיגיטל של תחנת הרדיו "גלי צה"ל" לבין מגמת המוזיקה בתיכון "גלילי", שבו למד עוז, הקליטו תלמידי המגמה ביצוע לאחד השירים האהובים על עוז – "Don't cry" של להקת Guns & Roses. את הפרויקט ליווה שלומי ברכה, גיטריסט להקת "משינה", ובשיר משולב קטע נגינה של עוז עצמו. ניתן לצפות בקליפ באתר יוטיוב תחת השם "המנגינה של עוז".
מגמת המוזיקה של תיכון "גלילי" עורכת מדי שנה ערב מוזיקלי להנכחתו של עוז.
אירוע הנצחה מוזיקלי נוסף, בשם "פוזילדת", נערך לציון יום הולדתו העשרים ואחת (08.03.2025).
בפודקאסט "שנה לאירועי השבעה באוקטובר" הוקלט פרק לזכרו, בשם "בגוף ראשון: עוז דניאל". הפרק ניתן להאזנה בכל פלטפורמות הפודקאסטים.
פלוגת "להב" של צוערי בית הספר לקצינים בה"ד 1 ערכה מרוץ שהוקדש לזכר עוז לאורך חופי ראשון לציון.
עמוד לזכרו נפתח באינסטגרם תחת השם remember_oz_daniel.