Moshe Cohen

בן אביבה ודוד. נולד ביום כ"ח באב תשל"א (19.8.1971) בבת ים. משה למד בבית-הספר היסודי "בן גוריון" בבת ים, המשיך ללמוד שנה אחת בבית-הספר התיכון "אורט הבונים" בבת ים, וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון הטכני של חיל האוויר. משה אהב ספורט, במיוחד כדורגל וכדורסל, והיה אוהד נלהב של אגודת הספורט "מכבי" תל אביב. משה גויס לצה"ל בשלהי דצמבר 1989 והוצב לחיל האוויר בתפקיד מכונאי מסוקים. במרוצת הזמן השתלם בקורסים מקצועיים שונים ובקורס רובאי 3, והתקדם יפה בעבודתו. משה נבחר שלוש פעמים על ידי מפקדיו לחייל מצטיין. הוא התנדב לשירות הקבע ונשלח לקורס מכונאים מוטסים. במהלך הקורס עבר מסלול ארוך ומפרך שכלל נושאים קרקעיים בתחום הטכני ועשרות גיחות. משה אהב מאוד את השירות הצבאי, כפי שסיפר חברו מילדות, קובי בר לב: "השירות בצה"ל היה כל חייו. זה היה הדבר החשוב ביותר עבורו. הוא היה כל כך מסור לעבודה, ונשאר לעבוד עד לפנות בוקר". חיזוק לדבריו מתגלה בחוות הדעת של מפקדיו, המצויות בתיקו האישי: "מבצע עבודה ברמה גבוהה בהתאם לנהלים ולספרות. חברותי, ועוזר לחבריו". בסיכום ראיון אתו, נכתב: "משה מתבלט במהלך שירותו בטייסת בתחומים הבאים: מסירות לעבודה, מקצוענות ויושר, יחסים אישיים מצוינים עם חבריו". משה היה צפוי לקבל את כנפי המכונאי המוטס, מדרגה הנחשבת במגזר הטכני כמורכבת ומסובכת, ולהגשים בכך את חלומו. ביום ד' בטבת תשנ"ה (6.12.1994) נפל משה בעת מילוי תפקידו, בהתרסקות מסוק בבסיס חיל האוויר. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. בן עשרים ושלוש היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ואחות - אריאלה. משה הועלה לדרגת רב-סמל לאחר נפילתו וקיבל תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב הרמטכ"ל אהוד ברק: "משה, זכרונו לברכה, נפל בהתרסקות מסוק בבסיס חיל האוויר. משה תואר על ידי מפקדיו כמכונאי מקצועי, שנהג להשקיע בעבודתו ולהתקדם בה תוך השתפרות לכל אורך הדרך. הוא היה בעל מוטיבציה גבוהה, שקול בדעתו, וגילה רמה אישית גבוהה בכל מעשיו, שימש דוגמה ומופת לחבריו, היה צנוע ואהב לעזור לזולת". במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "משה התבלט בטייסת לכל אורך שירותו. הוא אופיין כאחד שמשקיע מעל ומעבר, כמקצוען בתחום הטכני, וכמכונאי מוטס שקט, שקול ונוח, כאחד שכיף לטוס אתו. לא בכדי זכה להיבחר שלוש פעמים כחייל מצטיין בסיסי וטייסתי, ובכך שימש דוגמה ומופת לחבריו. בנוסף לפעילותו הרבה בטייסת ידע משה למצוא גם זמן פנוי לתחביבים אחרים - לחברים הטובים, למשחקי הכדורגל בשבת, לטיולים ועוד. משה היה איש צוות מקצוען ובטוח. אהבנו את משה והערכנו אותו מאוד. אהבנו את הדרך בה עזר לחבריו, את האיכפתיות הרבה שהפגין, את ההתנדבות לכל משימה. אהבנו את השקט והשלווה שלו, את מסירותו הרבה, את האדם שבו. אהבנו את החיוך שלא מש משפתיו, נפרדים אנו מאיש צוות, מלוחם, מחבר, מבן-אדם יקר".