Moshe Erel Angel

בן יהודה (ליאון) והלה. נולד ביום ז' בתשרי תש"ח (21.9.1947) בברסלאו אשר בפולין. עם הוריו פליטי השואה של יהדות פולין, בא לארץ בשנת 1950 והתיישבו ברמת השרון. אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, נתקבל, תודות לכושרו הגופני והאינטליגנציה הגבוהה שלו, לבית הספר הימי "מכמורת". היה מסור להוריו ולמשפחתו. אחרי שסיים שם את לימודיו גויס לצה"ל לחיל הים בספטמבר 1965, נבחר לשרת בצי התת ימי של ישראל. ביוני 1966 הוסמך כצוללן. חלום נעוריו התגשם איפוא. אך הים האכזר תבע את קרבן הדמים שלו ומשה, שנשלח לאנגליה כדי להביא את "דקר" אל חופי הארץ לא הספיק לעשות זאת. עליז היה מטבעו, "חברה'מן" ללא מתחרה וקול צחוקו מתגלגל בכל. הוא היה מעמודי התווך של כל המסיבות והאירועים בשייטת באילתוריו ובחיקוייו, כפי שמפקד חיל הים ציין אותו במכתב תנחומיו להוריו לאחר רדתו תהומות. הים, כאמור, בלע את הצוללת, שמשה היה ממביאיה לחוף נמל הבית, כאשר זו היתה בנתיב הים בין גיברלטר לחיפה, והקשר שנותק ממנה לפתע לא התחדש שוב; זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968). הרבנות הצבאית הראשית קבעה איפוא כי תאריך פטירתו של משה, בשעת מילוי תפקידו עם השאר, הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968). מאחר שמשה נמנה עם חברי הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת זיכרון בתוך אנדרטה לזכר אנשי "דקר" בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. כן הוצבה מצבה לחוד לזכרו בבית הקברות ברמת השרון. בהבאת תמונתו בספרו של ערן שורר "ששה ימים ב'דקר'" הונצח שמו. גם בחוברת שהוציאה המועצה של רמת השרון לזכר בניה שנפלו במלחמה, הועלה זכרו. ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה. החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.