David Biton

דוד (אליאס), בן איזה ויוסף, נולד ביום י"א בטבת תשי"ג (29.12.1952), בקזבלנקה שבמרוקו. בשנת 1964 עלה ארצה עם משפחתו, שהתיישבה בגבעת-אולגה. הוא סיים את לימודיו, אותם החל בארץ הולדתו, בבית-הספר היסודי "עמישב" ואחרי-כן המשיך ולמד בבית-הספר המקצועי "הדסה-נעורים". הוא השתלם במקצוע הנגרות. דוד היה נער צנוע וביישן, ומתרחק מהמולה ומעדיף, לעתים, את הבדידות. עם זאת היה בעל קסם אישי וחוש-הומור משובב, שבזכותם עמד תמיד במרכז ההתעניינות. הוא התייחס ללימודים ולעבודה ברצינות בוגרת, מתוך תחושת אחריות, וכל אשר עשה - עשה ברוח טובה, ברצון וביישוב-הדעת. הוא ידע לרכז סביבו את חבריו, גם בבית-הספר וגם בעת שירותו בצבא, ולהיות הרוח החיה בפעילות החברתית שלהם. הוא היה בעל כושר-ארגון, שהתבלט במסיבות שערך ובאירועים חברתיים, שבהם ריכז את השמחה, השמיע שירים שחיבר וסיפר בדיחות להנאת חבריו. הוא קנה לעצמו ידידים רבים בזכות הליכותיו הנעימות והאווירה הטובה שהשרה סביבו. תמיד היה נכון לעזור ולסייע לכל דורש. הוא היה חדור תחושת ביטחון בכוחו וביכולתו וכשם שהצליח להתגבר על קשיי הקליטה ולהפוך מקובל בחברה, כך היה מעודד את חבריו ואת בני משפחתו ללכת בדרכיו ולהצליח כמותו. בסיום לימודיו זכה בתעודת הצטיינות בלימודים ובעבודה. התעודה הוענקה לו על-ידי שר העבודה. דוד השאיר אחריו אוסף גדול של ציורים, בהם הביע את רגשותיו העזים ואת החוויות שהתנסה בהן. הוא נהג לצייר בכל הזדמנות, בבית היה מצייר תמונות נוף ודמויות של בעלי-חיים ובתקופת השירות הצבאי היה רושם דיוקנים של מפקדיו ושל חבריו ליחידה. דוד הצטיין בעבודתו וקשר את עתידו במקצוע הנגרות. ובשנה האחרונה שלפני גיוסו עבד במקצועו. דוד גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1971 והוצב לחטיבת "גולני". הוא השלים קורס חבלנים-גדודיים בבסיס ההדרכה של חיל ההנדסה ושירת בתפקיד חבלן ביחידתו. הוא היה אחד מקבוצת החיילים שהיוותה את הגרעין של מחלקה. באוהל שלו היו מתאספים החיילים לערבי הווי ולפגישות של העלאת רשמים וחוויות. הוא היה חייל ממושמע, שביצע בדייקנות ובשלמות כל משימה שהוטלה עליו. הוא נתברך בכושר-מנהיגות וכשהיה מבצע תפקיד שדרש פיקוד על אנשים, היו פקודיו נשמעים לו ברצון ומתוך אמון מלא. במחלקה שלו השרה אווירה של ביטחון ושלווה. בחוש ההומור שלו ובבדיחות הדעת המיוחדת לו סייע לחבריו להתגבר על קשיי האימונים והתעסוקה המבצעית. במלחמת יום-הכיפורים השתתף הגדוד שלו בקרבות הבלימה נגד הצבא הסורי בצפון רמת-הגולן. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפגע דוד ונהרג בעמדו בתצפית באזור החרמון. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחדרה. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת "משיבת-נפש" בגבעת-אולגה; דברי חברים על דמותו כלולים בספר שהוצא לאור על-ידי גדוד "גדעון" של חטיבת "גולני", לזכר חייליו שנפלו במלחמת יום-הכיפורים.