Micha Nahari

בן שלמה ושרה, נולד בשנת 1939 בתימן. התחיל ללמוד ב'חדר' (תלמוד-תורה) בעיר-מולדתו. בהיותו בן עשר עלה עם משפחתו ארצה. המשפחה השתקעה במושב גבעת-כוח, וכאן למד לאהוב את חיי החקלאות. ארבע שנים למד מיכה בבית-ספר שבמושב ואחר-כך נתקבל לפנימייה החקלאית 'עיינות' במסגרת 'עליית הנוער'. את מסלול הלימודים סיים בכיתה השביעית. בעת לימודיו היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד'. הוא אהב לקרוא ובשעות-הפנאי עסק בספורט. מיכה גויס לצה"ל בתחילת יולי 1957 והוצב לחיל-ההספקה. לאחר הטירונות הוצע למיכה ללמוד את מקצוע הטבחות. הוא עבר קורסים רבים, הגיע לדרגה מקצועית בכירה ביותר, והוסמך כטבח וכמש"ק-תזונה. בתחילת נובמבר 1959 החליט מיכה לקשור את עתידו בצה"ל והצטרף לשירות הקבע. במשך עשרים שנות שירותו בצה"ל שירת מיכה בחילות שונים וביחידות שונות ותרם מידיעותיו הרבות לרווחת החיילים. הערכות מפקדיו השונים היו: "בעל אופי נוח מאוד, תרם מידיעותיו ביחידות שונות, על-אף מגבלות רפואיות: "מבצע עבודתו ברצינות ומשתדל להצליח בתפקידו. אחראי לרכוש המופקד בידו: "מש"ק טוב ויעיל, ממלא בחריצות את המשימות המוטלות עליו לשביעות רצונם של הממונים עליו: "כאשר הועבר לסיני, שם בראש דאגותיו את הדאגה לחיילים היושבים במעוזים ואכן, כאשר הועבר חזרה למרכז הארץ היו מפקדיו בדעה כי מיכה "תרם רבות לנושאי התזונה במעוזים". באוקטובר 1958 נשא מיכה לאישה את שרה, במרוצת-השנים נולדו לזוג חמש בנות ובן. על-אף עיסוקיו המרובים לא זנח מיכה את תחביבו הראשון - עבודת האדמה, וליד ביתו טיפח וגידל גינת-נוי מרהיבה. מיכה היה בעל אוהב ואב מסור ונאמן, שהשקיע את נפשו בן עזרה לאשתו וילדיו. הוא היה בן מסור להוריו ואח דואג. הוא קיים את הכתוב בתורה: כבד את אביך ואת אמך. תמיד עזר לידידיו ולשכניו ששיחרו לפתחו ומעולם לא השיב פני איש ריקם. במרוצת-שירותו הוענקו לו אותות מלחמת ששת-הימים ומלחמת יום-הכיפורים וכן אות השירות המבצעי. מחלתו הלכה והחמירה ומידי-פעם אושפז בבית-חולים ועבר טיפולים נמרצים. ביום י"ט באב תשל"ו (14.8.1976) נפל מיכה בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבהרצליה. השאיר אחריו אישה, חמש בנות ובן, הורים, שלוש אחיות ואח. במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "תשע-עשרה שנים מחייו הקצרים הקדיש לצה"ל. בשנות-שירותו תרם רבות מידיעותיו בשטח התזונה וביצע את המוטל עליו במסירות הראויה לשבח".