Ofir Erez

Ofir Erez, 57, from Kibbutz Sufa, was killed by Hamas terrorists at the gate to his kibbutz on October 7.

He is survived by his wife Yael, and their two children, Dan and Ido, as well as his parents, Pnina and Zvi and siblings Doron, Gil and Amit.

As a member of the kibbutz’s local security team, he was posthumously recognized as a fallen soldier with the rank of major.

Erez had made plans to visit his mother in Rishon Lezion that morning and was leaving his kibbutz at the same time that terrorists were entering. They sprayed his car with bullets, killing him instantly. The event was filmed by the cameras at the kibbutz guard house as well as the Hamas terrorists’ body cameras.

His funeral was held in Rishon Lezion on October 17 and he was buried in Avshalom. Erez was a company commander in the Nahal Brigade during his military service and later served as a member of Kibbutz Sufa’s security team. He was a tour guide with a vast knowledge of Israel’s flora and fauna.

His nephew, Shahar Erez, wrote on Facebook that it was strange to eulogize him “when just a few weeks ago we sat at Rotem’s and ate and laughed. So many memories are rising up, from ‘climb on the tall uncle’ as a toddler, excitement to meet you on our school trip and being excited in front of the whole class that my uncle is the tour guide, to our final conversations as adults who never really grew up.”

Shahar wrote, “I hope you continue telling jokes and riddles in heaven, I’m sure everyone there will love you, they couldn’t not. You loved and knew every stone and plant in this land, and you were murdered just for living here.”

On what would have been his 58th birthday, his son, Dan, wrote on Facebook, “Because of who you are, I thought to myself you’d prefer to receive a happy blessing instead of a sad eulogy.”

Dan noted that he has heard from so many of his father’s friends since he was killed. “They told me what kind of person you were, and of course, I knew it all, but to get to hear it from so many people is refreshing. Between you and me, you always told me that 120 is a really extreme age to live to, and you wanted to ‘cut out early.’ I’ll admit it was a bit of an extreme way, but I accept it all for the best… You were there for so many people, you were a sponge of feelings, you took care of, helped, hugged and enveloped but now is the time to center on your own happiness — wherever you go, just be happy.”

“Ofir was an incredibly funny man,” his wife Yael told Kan in a November 4 interview. “His humor was idiotic sometimes, but everyone loved it. He acted in the community theater. He loved to do impressions, he loved to act — it was part of his personality.”

“We’re still together,” Yael said of her late husband. “He’s with me in my heart.” She told Kan that she still sends him WhatsApp messages nearly every day.

Motioning to the gold pendant around her neck, Yael said, “I carry him here. Just last year, this is what he gave me for my birthday. A heart, with our faces engraved on it.”

בנם של פנינה וצבי. נולד ביום ט"ו בחשוון תשכ"ו (10.11.1965) בקרית גת. אח לדורון, גיל ועמית. אופיר גדל בקרית גת ובה התחנך. לאחר סיום לימודיו התיכוניים הצטרף לגרעין נח"ל בקיבוץ קטורה שבערבה ושירת בחטיבת הנח"ל כלוחם וקצין. הוא היה מפקד נערץ ואהוב. לאחר שחרורו משירות סדיר המשיך לשרת בחטיבה במילואים, עד שעבר לפיקוד העורף. במהלך השירות קיבל תעודת קצין מצטיין. אופיר שירת במילואים כקצין עד ששוחרר מפאת גיל. אופיר היה חייכן, אהוב ושנון וניחן בחוש הומור ייחודי. השרה תמיד מצב רוח טוב באמצעות בדיחות, חיקויים מצחיקים, סיפורים וחידות – "אחד האנשים הכי מצחיקים ומוכשרים שהכרנו", סיפרו חבריו. גם בזמנים קשים ידע להרים את רוחם של מכריו ושימש להם משענת. הוא היה איש של ארץ ישראל – הוא אהב לטייל בשביליה ונופיה, והדביק באהבתו את כל הסובבים אותו. הכיר לחבריו את שבילי הארץ, והם הלכו אחריו בחפץ לב – שמעו הסברים, שתו תה ואכלו עשבים וצמחים. אופיר ניחן בזיכרון מופלא לשירים והיה שחקן תיאטרון מוכשר. מעל לכול הוא היה איש מעשה, ודגל באמירה שיש לקום ולעשות ולא לדבר. דמותו נחרתה בלב כל מי שהכיר אותו – איש ייחודי, משכמו ומעלה, שכולם אהבו. אופיר נישא ליעל. הם התגוררו בקיבוץ סופה הגובל בדרום רצועת עזה ונולדו להם שני ילדים: דן ועדו. הוא היה פעיל מאוד בקהילת הקיבוץ – היה חבר בוועדת קליטה של הקיבוץ, בצוות החוסן והחירום היישובי (צח"י) ובכיתת הכוננות. כמו כן התנדב בוועד ההורים של בית הספר של המועצה האזורית אשכול ובסיירת "הורים ערים" של מועצה, המעניקה אוזן קשבת ותמיכה נוער, ולקח חלק פעיל בתיאטרון הקהילתי. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. בשבת אופיר יצא מביתו בשעות הבוקר המוקדמות – בדרכו לבקר את אימו שגרה במרכז הארץ. הוא לא הספיק לצאת מהקיבוץ כאשר לפתע נשמעו התרעות צבע אדום והדי פיצוצים. אופיר פנה למרחב מוגן בקיבוץ, ולאחר כעשרים דקות החליט לנצל את ההפוגה בהתרעות ובירי ולצאת לדרכו. כשהגיע לשער הקיבוץ נתקל בארבעה מחבלים חמושים רכובים על אופנועים, והם ירו בו למוות. רב-סרן אופיר ארז נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן חמישים ושבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין אבשלום. הותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים ושלושה אחים. בטקס הזיכרון שנערך בקיבוץ סופה במלאת שנה לנפילתו ספדה לו חברתו נעמי: "נזכור את חברנו אופיר ארז שנפל בשבעה באוקטובר. אופיר בנם של פנינה וצבי. איש משפחה. אופיר של יעל, אופיר של דן ועדו. איש של דרכי הארץ, איש של שירי הארץ. איש של טבע וחי, איש של אנשים. מלך הבדיחות והחידות, בן חמישים ושבע בנופלו. אופיר, נזכור אותך בכל כוס קפה שחור שנכין ובכל מופלטה שנטעם, בכל שביל מסומן שנצעד בו ומתחת לכל עץ שנשב תחתיו במדבר". לזכר אופיר תרמו הורי רעייתו יעל תיק חובש ותיק פרמדיק לארגון "חילוץ והצלה". חברת "Wines & Friends" הוציאה לזכרו של אופיר שלושה בקבוקי יין. על תווית הבקבוקים מופיע איור פניו והמשפט "אל תגיד צריך, קום עשה". בחודש אוקטובר 2024 קבוצת בית הילדים של קיבוץ סופה שינתה את שמה ל"כיתת אופיר", לזכרו של אופיר שנהג ללוותם וללמד אותם על הארץ והטבע. בקיבוץ מתוכננים פרויקטים נוספים להנצחת אופיר.