Yonatan Zilberberg

יונתן, בן זהבה וישראל, נולד ביום ט"ו בטבת תשי"ד (21.12.1953) בתל-אביב. את שנות לימודיו הראשונות עשה בבית-הספר היסודי "יהלום" ברמת-גן. בהיותו בן תשע נאלצה המשפחה לעקור לשווייץ מטעמי בריאות, והתגוררה בציריך. יונתן או יוני - כפי שכינו אותו חבריו - סיים בהצלחה את לימודיו והתערה יפה בחיי הנוער, יהודי ונוצרי כאחד. הוא היה מדריך בתנועת "איחוד הבונים", חבר פעיל מאוד במועדון הטניס "הכוח" ואף זכה באליפות הנוער בטניס. יוני היה נער שקט וצנוע, בעל הליכות נעימות ונאות וחוש הומור מעודן. היה לו חוש צדק מפותח שלא סבל עוול ותמיד היה ער ופעיל למען עשיית צדק. בהגיעו לגיל שמונה עשרה - גיל הגיוס - גברו בו הגעגועים לארץ. כל שידולי הוריו, כי ישלים תחילה את בחינות הבגרות ויתייצב לגיוס אחרי-כן, לא הועילו. תחושת החובה לא נתנה לו מנוח והוא החליט לשוב ארצה ולהתגייס לצה"ל, כמו שאר בני גילו. בארץ התגורר זמנית אצל דודתו בגבעתיים. יונתן גויס בראשית נובמבר 1971. הוא הוצב לחיל השריון, שם עבר את הקורסים הבאים: קורס מש"ק טנק, קורס תותחן טנק, קורס מפקדי טנק וקורס מקצועות טנק. מספר עליו אשר, חברו ליחידה: "יוני הפך להיות מהר מאוד "אחד משלנו". לא פעם היינו נוהגים לקנטר אותו: "השתגעת? איך נוטשים חיים כל כך טובים כדי להתיישב כבדואי במדבר?", אך יוני היה משוכנע בצדקת דרכו. הוא היה אומר: "בני גילי בארץ תורמים את חלקם ואני אעשה חיים? דבר זה לא ייתכן". במלחמת יום-הכיפורים לחם יוני כמש"ק טנק בגזרה המרכזית של סיני. הוא עבר קרבות קשים יחד עם חבריו ולפי דברי אשר חברו, היה גאה מאד בניצחונותיה של היחידה ובטוח בסוף הטוב. ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973) פגע טיל בטנק של יוני והוא נפל. יוני הובא למנוחות בהר-הרצל. השאיר אחריו אם, אב ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדו: "בעת קרבות הבלימה השמיד הטנק עליו פיקד יוני, כלי אויב רבים. יוני היה מפקד מעולה, הדבק במשימתו תוך הכרת השליחות אותה מילא".