Tzvi Aizengart

צבי ( צביקה), בן חוה ויעקב ז"ל, נולד ביום כ"ד בתשרי תש"ט (27.10.1948) בחיפה. תחילה גדל במעון של "ארגון אמהות עובדות", למד בבית-הספר היסודי על שם ליאו בק בחיפה ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית הספר המקצועי על-שם שוב בחיפה, במגמת המסגרות המיכנית. צבי היה תלמיד חרוץ ושקדן והיה אהוב על מוריו ועל חבריו ללימודים. בבית-הספר היסודי הקים חוג חברים, "גלבוע" שמו, להחלפת דעות על מצב המדינה, על עתידה, על עתיד השטחים ועוד. הוא היה חבר בתנועת הנוער "המחנות העולים", בגרעין שהיה קשור בקיבוץ אילות. עם חברי הגרעין הלך לעבוד בקיבוץ גבעת-חיים במשך שישה חודשים. הוא נמנה עם מייסדיה של היאחזות נח"ל-ים בצפון סיני. צבי היה חובב צילום והרבה לצלם נופים ואתרים. הוא היה צנוע ופשוט בהליכותיו, ידע להסתפק במועט וליהנות ממה שיש לו. תמיד חיפש וגילה את היופי בפשטות וידע לשמוח לקראת כל אדם. הוא היה ישר-לב וגלוי-לב; חבר טוב ונאמן, המוכן לסייע לכל הזקוק לעזרה. צבי גויס לצה"ל בסוף ספטמבר 1966 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה ובקורס חבלה, נשלח לשרת ברמת-הגולן. הוא השתתף במלחמת ששת-הימים ואחרי כן במלחמת ההתשה על גדות תעלת סואץ. על שירותו במלחמה הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר יצא לטייל בארצות-הברית, שם עבד ולמד בערבים. כשחזר ארצה עסק במלאכות שונות, עד שלבסוף נתקבל לעבודה בבנק לאומי לישראל. בשל הצלחתו הרבה הוצע לו ללמוד בנקאות והרעיון נשא חן בעיניו. במלחמת יום-הכיפורים השתתף צבי בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), יום אחד לפני מלאות לו עשרים-וחמש שנה, נפגע צבי באזור "מצמד-גשר", לא הרחק מדוואר-סואר, ונהרג. הוא קפץ מן הזחל"ם שלו מבלי שקיבל פקודה, כדי לחלץ פצועים. רסיס של פגז פגע בו והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב"ט. שנתיים לאחר נופלו נפטר אביו מצער. במכתב תנחומים ששלח למשפחה, העיד עליו מפקדו שגילה אומץ-לב בקרב והקרבה. הוריו תרמו לזכרו תרומה לבית החייל בחיפה והקימו קרן תמידית למלגת-לימודים לסטודנט בטכניון בחיפה; הגדוד שלו הוציא לאור חוברת, "מחץ" שמה, ובה סיפור הגדוד ודברים לזכר הנופלים מאנשי הגדוד וצבי בתוכם.