Or Malka

Staff Sgt. Or Malka, 21, a COGAT soldier from Acre, was killed on October 7 battling the Hamas invasion of southern Israel.

He was stationed on base next to the Erez Crossing that morning, and with the start of the rocket fire entered the on-base bomb shelter, where he video called his girlfriend to tell her what was going on. Not long afterward, Sgt. Emil Samoylov, who had been stationed on guard at the gate, entered the bomb shelter already wounded from a firefight by the Hamas gunmen who had stormed across the crossing point into Israel.

Or, Emil and Cpl. Lidor Mekayes were slain when the Hamas invaders attacked the shelter. Cpl. Nik Beizer and Sgt. Ron Sherman were kidnapped and later killed in Gaza, their bodies recovered by IDF troops, while Tamir Nimrodi, a soldier who was taken captive with Nik and Ron, is believed to still be held hostage in Gaza.

Or was buried on October 13 in Nahariya. He is survived by his parents, Dganit and Yosef, his siblings Idan, Gal and Aviv, and his girlfriend, Shay Lee.

Born and raised in Acre, Or was the youngest in the family, after three older brothers, all of whom had a big impact on his life, according to an Acre municipal obituary. As a kid he was a bit of a prankster, especially during his “dumb teenage years,” according to his loved ones, and took great care in his appearance, always seeking out the new popular attire and accessories.

When Or met his girlfriend, Shay Lee Eno, he changed a lot of his behaviors, his parents said, becoming more considerate, more concerned with being financially independent and ultimately moving in with her family and working with them.

He enlisted in the IDF in February 2022 and served as a cook at the base next to the Erez Crossing. His family wrote that “Or really enjoyed being a cook on base, he loved to pamper the combat support soldiers and everyone on base, when he would come home he’d show off his skills with the schnitzels he would make for them and for us.”

Or’s military schedule had him spending a week on base and a week off, and during the off periods he worked with Shay Lee’s mother in her daycare center, “changing diapers, hugging, stroking, educating and being sensitive to the toddlers.”

His girlfriend, Shay Lee, told Maariv that the pair met when she was just 13, and he ended up moving in with her family after she turned 14.

“Or was a good soul, just an angel,” she said. “He worked with me and my mom at daycare, he had a connection to every person. Everywhere he went he would spread his light. He always made sure things were good for everyone, that there was never anything lacking at home or in our relationship.”

Shay Lee added that Or “always made sure I was OK, that I wouldn’t worry. That’s what he also did in his final moments, tried to calm me down and said, ‘Don’t worry, everything’s OK.'”

בנם של דגנית ויוסף. נולד ביום כ"א באלול תשס"ב (29.8.2002) בעכו. אח צעיר לעידן, גל ואביב. אור גדל והתחנך בעכו. למד בבית הספר היסודי "גורדון" ומכיתה ז' בבית הספר "אורט דרסקי" על שם שמריהו בירן. בכיתה י"א החל ללמוד בבית ספר "אורט מרום". השתלב בקלות והיה אהוב על חבריו ועל הצוות החינוכי. בחר במגמת מערכות מכניות וסיים את לימודיו בהצלחה. עם אחיו גל הלך לצפות במשחקים של קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה", שאותה הם אהדו. בגיל חמש-עשרה הכיר את שי לי, עת ביקרה את אביה בעכו וחברות משותפות הכירו ביניהם. בין השניים התפתח קשר שבתחילה התאפיין במרחק ובמפגשים לא תכופים, אך כעבור כשנה, ביום הולדתה, הגיע אור לבית אימה שבאלפי מנשה ומאז הִרבה לשהות עם משפחתה ולטפח את הזוגיות. "הוא היה הדמות הגברית היציבה בחיים שלי, נתן לי את הביטחון, עטף אותי, ידע תמיד מה להגיד ומתי, ובעיקר היה זה שלא בחר ללכת ממני אף פעם", תיארה שי לי. יחד הם גיבשו תוכניות לעתיד, אחרי השירות הצבאי – התכוונו לטוס לטיול ממושך בחו"ל ולהקים בית משותף ומשפחה. אור, כשמו כן הוא – הפיץ אור על כל סובביו. אהוב על הבריות, מחויך, נעים הליכות ומלא שמחת חיים, בקלות התחבר עם כל אחד. כאדם ערכי אפיינו אותו יושר, הגינות ואנושיות. בנדיבות וברוחב לב תמיד היה נכון לעזור לכל מי שנזקק. מכריו תיארו שהיה איש שיח נהדר, חכם ובעל חוש הומור מפותח. הפגין נאמנות לחבריו, והם אהבו אותו. ביום 20.2.2022 התגייס לצה"ל ושובץ כטבח בחיל הלוגיסטיקה במסגרת יחידת מתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) של משרד הביטחון. הוא הוצב בבסיס מפקדת התיאום והקישור בגזרת החטיבה הצפונית של אוגדת עזה, סמוך למעבר "ארז" – מעבר הגבול הצפוני לרצועת עזה. מאחר ששירת בתנאים של שבוע בבסיס ושבוע בבית, התאפשר לו לעבוד במקביל לשירות הצבאי. ואכן עבד בגן הילדים "פשוט גן" באלפי מנשה. כדמות משמעותית ומובילה בגן, הילדים אהבו אותו, החיבור בינו ובינם היה חזק, והוא טיפל בהם וחינך אותם. גם הצוות החינוכי וההורים העריכו אותו. מדי בוקר כשהילדים הגיעו, הם רצו אל זרועותיו הפרושות לקראתם, מוכנות לחיבוק. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. אור נשאר בתורנות בבסיס באותו סוף שבוע. בשעה 6:40 כתב לבת זוגו שי לי הודעה: "בוקר טוב ממי, התחיל בלגן". לאחר שהות במיגונית שאין בה דלתות, ועם היוודע דבר הימצאותם של מחבלים בבסיס, הורה המפקד התורן לחיילי המתפ"ש להיכנס לחדרי המגורים, שם יוכלו לנעול את עצמם. מחדרו התקשר אור שוב לבת זוגו בשעה 7:05 בשיחת וידאו וסיפר על הטילים, על ההתרעות ועל המחבלים, אך גם אמר לה שהכול בסדר ושאינה צריכה לדאוג. תוך כדי השיחה הקצרה נכנס חייל פצוע לחדר – חייל ששמר בכניסה לבסיס – ושניהם יחד ניסו להרגיע אותה. כוח מחטיבת "גולני" הגיע לבסיס ולחם במחבלים במשך שעות לצד אנשי המתפ"ש. אור נהרג, לצידו נהרגו חיילים נוספים מהמתפ"ש ולוחמים מחטיבת "גולני". שלושה חיילי מתפ"ש נחטפו לעזה. סמל אור מלכה נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנהריה. הותיר הורים ושלושה אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון. כתבה שי לי, בת זוגו: "הדברים הכי קטנים קיבלו אצלי את המשמעות הכי גדולה בעולם – כל הודעה, כל חיבוק, כל מילה טובה הפכו לזיכרון שכרגע פשוט בא לי שיתממש. אור שלי, תמיד דאגת להגיד ולהראות לי כמה שאתה אוהב אותי. היית אומר לי: 'את יודעת שזכיתי בך'. אנחנו זכינו, שנינו, באהבה טהורה ויפה שלא תהיה כמותה בחיים. הלוואי שהייתי יכולה עוד פעם אחת לשמוע אותך אומר לי: 'אני אוהב אותך'. זה הדבר שאני הכי רוצה. פשוט להיות איתך". בחצר בית הספר "אורט מרום" בעכו, שבו אור למד, ניטע עץ לזכרו. לצד העץ נכתב משפט מפי הרב קוק: "גבורת אמת תימצא רק במקום שאור אלוקים שמה". דף אינטרנט הוקדש לו באתר של עמותת "אורט", הכולל את תיאור תולדות חייו ותמונות. כן הוקדשו דפי אינטרנט לזכרו של אור באתר של עיריית עכו ובאתר מועדון "מכבי חיפה".