יעקב פסח

בן זינה ושרגא (פייביש). נולד ביום כ"ח באב תרע"ד (20.8.1914) בעיר צ'רנוביץ שברומניה. ילד שני במשפחה בת ארבעה בנים, אח לשמואל, אריה וריבצ'ה. יעקב, שאוהביו כינוהו בחיבה ינקו או ישה, גדל והתחנך ברומניה. הוא סיים בית ספר טכני תעשייתי – טכניקום. בשנת 1932, כשהיה בן שמונה-עשרה, עלה לארץ והחל לעבוד בעבודות מזדמנות בחיפה. הוריו ואחיו נותרו ברומניה. יעקב עבר לתל אביב ועבד כפועל בבניית נמל יפו, שם הכיר את גוסטה וכעבור זמן מה נישא לה. בתחילה הם חיו בדירה שכורה בתל אביב עם שותף – המשורר אלכסנדר פן. לבני הזוג נולדו שני בנים, שרגא ודוד. לאחר מכן התגייס למשטרת היישובים העבריים, כוח משטרה שפעל בחסות הבריטים בתקופת המנדט הבריטי, ושימש כקצין. במסגרת תפקידיו השונים שירת במשטרת מטולה, טבריה וגשר. המשפחה נדדה בעקבותיו וגרה בקיבוץ כפר גלעדי ובטבריה. למרות תפקידו בשירות שלטון המנדט הבריטי וחרף מגבלות העלייה המחמירות סייע יעקב בחשאי בהעלאת יהודים ארצה מארצות ערב. הוא נהג לארח בביתו קצינים בריטים כהסחת דעת, ובאותה השעה התאפשרה הברחת היהודים ממש מתחת לאפם. לצורך מטרה זו הוא אף נסע לביירות בירת לבנון, לדמשק בירת סוריה, לקנטרה ואלכסנדרייה שבמצרים ולתחנת הכוח בנהריים הסמוכה לנהר הירדן. ביום 16.3.1953 התגייס למשטרת ישראל והוצב בתפקיד בקר גבול ימי בנמל חיפה. אחת מהצלחותיו בתפקיד הייתה כאשר זיהה בבידוק הדרכונים של הנכנסים ארצה אדם שצולם במדינת אויב. הדבר הביא לידי מעצרו של אותו אדם. במסגרת עבודתו יצא להפלגות להבאת עולים. באחת מהן, ב-1964, לקה בליבו בלב ים. כעבור זמן קצר החלים וחזר לעבודתו. בנובמבר 1969, בגיל חמישים וחמש, פרש ממשטרת ישראל בדרגת רב-סמל ראשון. כעבור כשמונה שנים לקה בליבו שנית והלך לעולמו. יעקב פסח נפטר ביום כ"א באב תשל"ז (5.8.1977). בן שישים ושלוש היה בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין כפר סמיר בחיפה. הותיר אישה, שני ילדים ונכדים. יעקב מונצח עם כל חללי משטרת ישראל באנדרטה במכללת השוטרים בבית שמש ובאתר הזיכרון "גלעד לזכרם".