Ofer-Haim Hanan

בן זהבה ושמעון. נולד ביום כ"ו בשבט תשמ"א (31.1.1981) בבית-החולים "סורוקה" בבאר שבע. מיד לאחר לידתו חלה בצהבת ולפיכך נותר מאושפז שבועיים ימים, כשאמו מלווה אותו ודואגת להחלמתו. אז גם התברר כי עופר רגיש למיני מזון ותרופות. מעתה ואילך נדרש להקפיד על תזונתו, ולוותר על מאכלי הפול המסורתיים. עופר היה הנכד האהוב וזכה לפינוקים אין-סופיים מהסבתות שאצלן התגורר בתקופת חייו הראשונה. שמו השני, חיים, ניתן לו על שם סבו. כשגדל מעט, עברה המשפחה לדירה קטנה וצנועה בשכונה ג' בבאר שבע. עופר הרבה לבלות במחיצתה של אחותו הצעירה יעל ובין השניים נרקם קשר אמיץ וקרוב. עופר היה ילד ביישן וצנוע, אדיב ורגיש מאוד. הוא התחנך ב"גן מילי" הסמוך לביתו וכשהגיע זמנו לעלות לכיתה א' נרשם לפי בקשת סבו לבית-ספר דתי. את כל שמונה שנות לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר הממלכתי-דתי "חזון עובדיה" והתגלה כתלמיד נבון וכחבר שאוהב לצחוק, לשמח, לעודד ולעזור. בהתבגרו, התגלה עופר כנער מוכשר בתחומים רבים. היו לו ידי זהב והוא הפליא לצייר. גם בספורט הרבה לעסוק - שיחק כדורגל, התאמן ופיתח שרירים נאים, אך מעל לכול - אהב לנגן. עוד בהיותו ילד צעיר בלט בנטיותיו המוזיקליות - כישרון שירש מאביו ומסבו. תחילה ניגן באורגן ובהמשך למד באופן עצמאי לנגן בגיטרה. לימים, לאחר שחבריו האוהבים קנו לו גיטרה, החל להלחין שירים ולהקליט את המוזיקה שיצר. שעות רבות היה מבלה בחדרו ומעסיק עצמו בלימודים, בציור, בנגינה ובהאזנה למוזיקה. עופר החל את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון "מקיף א'?" בבאר שבע, משם עבר לבית-הספר החקלאי "מקוה ישראל" בחולון ולבסוף הגיע לכפר הנוער על שם מוסנזון בהוד השרון. כאן מצא את מקומו, השתלב במהירות, נטל חלק בפעילות החברתית ובאימוני הגדנ"ע והרחיב מאוד את השכלתו. מדי סוף שבוע היה מגיע לבקר בביתו, מנגן עם אביו, משחק עם אחותו, עוזר לאמו בבית, משוחח אתה ומלמד אותה אנגלית ונהנה מהמטעמים והמעדנים שהכינה במיוחד עבורו. לעתים היה מצרף אליו חבר מהפנימייה, ויחד היו מנגנים, שרים ומקליטים ובלילות - יוצאים לבלות. עופר היה מוקף בחברים שהעריצו אותו וביקשו את קרבתו. הוא הפליא לרקוד (נחשב לרקדן של המשפחה), הופיע במסיבות שנערכו בכפר הנוער, ובאירועים משפחתיים היה הרוח החיה - הראשון שיורד אל רחבת הריקודים וסוחף אחריו את כולם. בבית-הספר "מוסינזון" גילה עופר משיכה מיוחדת לתחומי התקשורת והצילום. הוא השתתף בסרטים שהופקו במגמה וביים סרטים בעצמו. מתוך אהבתו לנושא, החליט לדחות את גיוסו כדי להמשיך וללמוד את התחום. את לימודיו סיים כשבאמתחתו תעודות הוקרה המציינות לשבח את התנהגותו ואת הצטיינותו בבימוי סרטים. עופר יפה-התואר, אליל הבנות, דיבר אנגלית שוטפת ואהב שירים לועזיים. עד כדי כך הייתה האנגלית שגורה בפיו, שהכול חשבו שהוא אמריקאי. הוא יצר קשרים עם בחורות אמריקאיות ועם אחת מהן, אליס, שהכיר בכפר הנוער, פיתח מערכת יחסים קרובה. השניים בילו יחד שעות רבות ואהבתם הייתה עזה. עם עזיבתה את הארץ, קנתה אליס לעופר כרטיס טיסה והוא נסע לבקרה בביתה שניו-ג'רזי, ארצות-הברית. בסוף חודש מרץ 2000 התגייס עופר לצה"ל. הוא יצא לטירונות בבסיס הטירונים שבזיקים אך לא הספיק להשלים את המסלול. ביום ח' בניסן תש"ס (13.4.2000) נפל בעת שירותו והוא בן תשע-עשרה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר הורים ואחות. סגן-אלוף ששון מצרפי, מפקד היחידה, כתב למשפחה: "עופר בלט ברצינותו, הפגין מוטיבציה גבוהה להמשך שירות הצבאי, התנדב ראשון לכל משימה וביצע את המוטל עליו תוך הפגנת חריצות ומסירות רבה. בשעה קשה זו, כאשר יקירכם עופר איננו, יודע אני כי לא ניתן למצוא מילים לנחמה. בשמי ובשם כל מפקדי וחיילי היחידה קבלו את תנחומינו הכנים והשתתפותנו בצערכם ובאבלכם הכבד. זכרו יהיה נצור בלבנו לעד". משפחתו של עופר הנציחה את זכרו בהוספת שמו הפרטי לשם המשפחה - חנן. אחיינו, שנולד לאחר נפילתו, נקרא על שמו.