גל גרוסמן

בן נורית ויודקה. גל נולד בכ"א בסיוון תשל"א (14.6.1971) בקיבוץ גלאון. הוא למד בבית ספר יסודי בגלאון. במהלך לימודיו המשפחה יצאה לשליחות במונטריאול, קנדה (מטעם הסוכנות). בשנת 1979 חזרה המשפחה לארץ, וגל המשיך את ביה"ס היסודי ואח"כ למד בתיכון "צפית". ב-1988 יצאה המשפחה שוב לשליחות (מטעם קק"ל). גל התקבל לקולג' "דורסון" בקנדה, שם סיים בגרות. במהלך לימודיו היה פעיל מאוד בנבחרת הכדורעף של המכללה ובתקופה זו למד "טקוואנדו" (סוג של תורת לחימה), וסיים עם חגורה שחורה (האות הגבוה ביותר). כאשר שבה המשפחה ארצה נתבקש גל ע"י הנציגות הארצית של ה"טקוואנדו" להצטרף לשורותיה, אך הוא סירב מאחר ומטרתו הייתה לשרת בחיל הים. גל התגייס לצה"ל ושירת שלוש שנים במקא"ג סט"ילים בחיפה. בתום השירות שב לגלאון ועבד בשדה. עם הזמן גל חש צורך להתנדב למשטרה, ובספטמבר 95' עבר את גיבוש החבלה והתנדב לשרת בחברון (מג"ב איו"ש). המשפחה הייתה מאוד לא מרוצה, אך גל שכנע אותם שנוכחותו דווקא במקום כזה מאוד חשובה. גל שהה בחברון שמונה חודשים והיה מרוצה מאוד מחבריו ומהשירות. גל היה אדם מתחשב מאוד, ג'נטלמן אמיתי. אדם ללא סבלנות לשבת לרגע, בעל חוש הומור מפותח, החלטי מאוד, שקול וצנוע. הוא אהב מאוד ספורט והתאמן בכדורעף ובטקוואנדו, ובנוסף בקיץ האחרון לחייו קיבל תעודת הסמכה למציל. בשעות הפנאי הוא נהג להאזין למוזיקה קלאסית. גל היה אמור לצאת ללימודי המזרח התיכון באוקטובר 1996, אך לא זכה. ביום א' בחשוון תשנ"ז (14.10.1996), בדרכו לפעילות חבלנית באזור בית אל, הוא נהרג בתאונת דרכים. סמל ראשון גל היה בן עשרים וחמש בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בקיבוץ גלאון. הותיר הורים, שתי אחיות ואח. בקיבוץ גלאון הוצאה חוברת לזכר גל. בגילוי המצבה שלו היה ערב בקיבוץ לזכרו בסגנון "חיים שכאלה", בשיתוף חברה שערכה קלטת זיכרון. חבריו בקיבוץ בנו גלעד, פינה יפה לזכרו של גל. המשפחה, בתמיכת חברים וקרובים מצפון אמריקה, אנגליה וישראל, הקימה בבית הספר התיכון "צפית" בקיבוץ כפר מנחם את מרכז גל גרוסמן לאמנות הלחימה. בשנת 2002 הקק"ל סיימה פיתוח פארק קטן סביב המרכז. במשך כל השנה מתקיימת במקום פעילות ספורט אמנויות הלחימה, וכן נערך יום ספורט מיוחד לזכרו של גל.