Ido Rozentzveig

בן דב ורינה. נולד ביום ל' בניסן תשי"ח (20.4.1958) ברחובות. סיים שש שנות לימוד בבית הספר היסודי 'חבצלת' שברחובות ואחרי כן עבר במסגרת חטיבת הביניים לבית הספר 'עמוס דה שליט' שבעיר. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר 'אורט' רחובות במגמת אלקטרוניקה. עידו היה נער שובב, מלא חיים ועליצות, בעל אופי טוב, אהוב ומקובל על חבריו ועל הקרובים לו. היה בו רגש חברות אמיתי וכן גילה נכונות לעזור תמיד לזולת. מילדותו היה קשור מאוד למשפחתו והרבה לבלות בחיק המשפחה והקרובים. יחס מיוחד היה לו לבעלי חיים. מורתו מבית הספר היסודי מספרת עליו שהיה הרוח החיה בכיתה, השתתף בכל מסיבה ובכל טיול והיה בין היוזמים פעולות למען הכלל. מורתו זוכרת מקרה מעציב, שביתו של אחד התלמידים עלה באש והתלמיד נותר בחוסר כול. חבריו נרתמו להגיש לו עזרה בבית הספר, ועידו היה בין הפעילים, שסייעו לתלמיד זה להמשיך את לימודיו לאחר שנותר בלי מרבית ספרי הלימוד, המחברות והציוד הנדרש. כן, ארגן בכיתה מבצע לקניית תנ"ך קסוטו מלא לתלמיד זה, כשי מבני כיתתו. עידו גויס לצה"ל בסוף ינואר 1977 והוצב לחטיבת הצנחנים, לחיל האויר ולנח"ל. הוא זומן לקורס טיס ולאחר תשע חודשים סיים שלב מכין והוענקה לו דרגת רב-טוראי. לאחר מכן הועבר לנח"ל מוצנח. באוגוסט 1978 עבר קורס צניחה והוענקו לו כנפי צנחן. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור. חבריו ליחידה ומפקדיו אהבוהו. משום שהיה בן אדם חברותי, נעים הליכות ונכון תמיד לעשות למען הזולת. ביום י"ח בתשרי תשל"ט (19.10.1978) נפל עידו במילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שברחובות. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "עידו התחיל את מסלולו הצבאי בקורס טיס והמשיכו במסגרת הנח"ל. הוא שירת כלוחם בגדוד ועמד להתחיל קורס מפקדי כיתות. מילא את תפקידו במסירות ושימש דוגמה לחבריו במחלקה בפלוגה..." חברו לשירות כתב עליו: "ארבעה חודשים היינו יחד ברגעים הקשים ביותר. היית בחור טוב וחביב על כולם, מי שהכירך הפסיד רע וחבר..." להנצחת זכרו תרמה משפחתו פסנתר לבית הספר שעידו, אחיו ואחותו למדו בו. במלאת 40 שנה לנפילתו , ערכו אחיו סרט לזכרו: https://drive.google.com/file/d/1WDjROvMBTAoySXjM1ElIOvIJds3USMQ3/view?usp=drivesdk