Hananya Pilo

בן יעקב וסימי. נולד בשנת תש"י (1950) במרוקו. במלאת שנה לחנניה עלה עם משפחתו ארצה. הוא למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני" בבית-שאן. אחרי כן, כאשר התיישבה המשפחה באילת, למד בבית-ספר מקצועי וסיים את לימודיו כחשמלאי. הוא היה נער טוב-לב ואהב לעזור לזולת. הוא אהב את חבריו באמת, היה חברותי, מסביר-פנים ונעים-הליכות. הוא היה חובב נלהב של טיולים במרחבי הארץ ואהב מאוד לטייל בסביבות העיר אילת. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ולמשפחתו. חנניה גויס לצה"ל בפברואר 1968 והוצב לשריון. בשמחה יצא לשירות מתוך אהבת המדינה והמולדת. מעולם לא התלונן על קשייו בימי שירותו. במסעות צעד בראש ובאימונים היה פעיל ושקדן. לאחר תקופת-אימונים ביחידה נשלח לאזור התעלה עם חבריו וגם במוצב מילא את תפקידו באהבה וברצינות. היה משתתף בשמירה ובעבודה גם יחד. ביום שנפגע עמד בשמירה בעמדת התצפית לעבר המצרים. בצהריים החלה הפגזה על המוצב ואש מנשק קל נורתה אל המוצב. חנניה זיהה מעמדתו צלף שירה עליו, אך הוא לא עזב את העמדה. הוא נשאר וכיוון את אש הלוחמים, שהחלו לפגוע בעמדות המצרים. ביום י"ג באייר תשכ"ט (30.4.1969), תוך כדי ביצוע משימתו נפגע על-ידי צלף, וזמן קצר אחרי כן מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באילת. מפקדו כתב עליו לאחר מותו: "חנניה נהרג תוך כדי מילוי תפקידו בסוף שנת-שירותו הראשונה. הדרך בה נפגע אופיינית לדרכו בצבא: מסירות רבה לתפקידו ומילוי המשימה המוטלת עליו. תוך כדי הוראת אש לכלים שלנו, ששיתקו את עמדות האויב - נפגע ונהרג. מטבעו היה שתקן אך ניחן בכוח רצון ועקשנות. למרות זאת היה בין החיילים הבולטים במחלקה. חיילים מסוגו של חנניה הם הנותנים לצבאנו את הכוח להחזיק את קווי הגבולות". זכרו הועלה בחוברת, שהוצאה לאור לזכרו ולזכרם של אחדים מחבריו, שנפלו על משמרתם בקו התעלה.