Dov Katzman

בן לאה וישעיהו, נולד בשנת 1928 בעיר ביאלה-פודליאסקה, פולין ועלה ארצה בשנת 1933. דוב למד בבית-הספר "תחכמוני" בתל- אביב ומשסיים את לימודיו התחיל לעבוד בפוליטורה. את שכר העבודה היה מוסר לאמו. רק לאחר שקיבלה האם את הכסף היה מבקש דמי-כיס למענו. היה חבר "הנוער העובד" ויצא להכשרה עם קבוצה מתנועתו. שנתיים עשה בדגניה א' ובבית הערבה, בהכשרת נען-גבולות. נמנה עם מייסדי משק מלכיה. בקיבוץ נען היה ה"ילד" שבחבורה. מאיר פנים לכל ונכון תמיד לעזרה. בעיצומה של מלחמת-העצמאות סיים את ההכשרה ונשלח כתגבורת לגוש עציון. שם גילה אומץ-לב רב שהיה חבוי בנפשו. הלך תמיד לקו הראשון. בימי הקרב הגדול על גוש עציון השתתף באופן פעיל בהתקפת- הנגד. מששקטה הסביבה עבר ליחידת משוריינים שהיתה מצטרפת כתגבורת לשיירות מותקפות. היה בקסטל, שער הגיא והרטוב. ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) היה בשיירת נבי-דניאל, שיצאה מירושלים להביא אספקה לגוש עציון. הוא נסע במשוריין הראשון, שכונה "פורץ מחסומים". הכוונה היתה לנצל את ההפתעה, לפרוק במהירות את הציוד ולחזור לירושלים. השיירה הגיעה לגוש ללא תקלות, אך התעכבה במקום מעל המתוכנן בשל בעיות בפריקה והעמסה. שהות זו איפשרה לכוחות הערביים להתארגן ולהזעיק כוחות לאזור. בדרכה חזרה נתקלה השיירה במספר מחסומים ובירי, אך הצליחה להגיע עד אל-חדר, כ2- ק"מ דרומית לבית לחם. במקום זה הוקם מחסום גדול, המשוריין פורץ המחסומים לא הצליח להתגבר עליו ונשאר תקוע במקום. המשוריין היה נתון באש כבדה ומרבית הלוחמים בו נפצעו. עם ערב נזרקו על המשוריין בקבוקי מולוטוב והוא התלקח. שלושה לוחמים הצליחו להיחלץ ממנו ומפקד המשוריין פוצץ אותו, על הפצועים שהיו בו ובתוכם דוב. נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום ט"ז בחשוון תשי"ב (15.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.