Samal Rishon Ben Rubinshtain served in the Israel Defense Forces. Ben served with the Infantry. Ben served in the Swords of Iron War.
Staff Sgt. Ben Rubinshtain, 20, an instructor in the special forces LOTAR counterterrorism unit, was killed fighting in southern Israel on October 7.
Rubinshtain, the son of Ido and Galit, grew up in Hod Hasharon, and was a sports lover who previously worked as a soccer referee in the city. The soccer referee union recalled him as “a charming guy, smiling, loved the land and devoted his life to the army. He opted to take up an important military role and save refereeing for after the army.”
According to eyewitness accounts, Rubinshtain battled bravely against multiple terrorists seeking to murder civilians in Sderot, taking down a group of Hamas operatives.
Mike Sa’al, a resident of Sderot, visited the grieving Rubinshtain family during the mourning period and recounted the terrors of that Saturday morning: “There was a cell of about five terrorists in our yard, and your Ben died as he was fighting for the entire neighborhood, he saved close to 40-50 people there,” he said in a meeting recorded and shared by Channel 14. “If not for Ben I don’t know where we would be today.”
"עמד מול המחבלים פנים אל פנים": סיפור הגבורה של סמ"ר בן רובינשטיין ז"ל#ישראל_נלחמת @MaggieTabibi @TalMeir2 pic.twitter.com/pgp7HL44cO — עכשיו 14 (@Now14Israel) October 15, 2023
"עמד מול המחבלים פנים אל פנים": סיפור הגבורה של סמ"ר בן רובינשטיין ז"ל#ישראל_נלחמת @MaggieTabibi @TalMeir2 pic.twitter.com/pgp7HL44cO
— עכשיו 14 (@Now14Israel) October 15, 2023
Ido, Ben’s father, told Mike and his father, Yigal, that he was proud of his son for his actions and happy to hear that he saved lives.
“I want to tell you, that I’m happy for what happened, Ben did exactly what he was supposed to, and he acted just like he was taught to act,” Ido said, as Yigal vigorously shook his head next to him. “I’m very proud of him,” Ido added, saying that he would remember “the light of his face, his love for the land, his love for the people.”
בנם הבכור של גלית ועידו. נולד ביום ג' באייר תשס"ג (4.5.2003) בהוד השרון. אח לליאה ובר.
בן גדל והתחנך בשכונת מגדיאל שבהוד השרון. למד בבית הספר היסודי "רעות". מאחר שהיה אינטליגנט ומוכשר, בעיקר בחשבון, הצטיין בלימודיו גם בלי צורך להשקיע מאמצים רבים. נער מבריק, כדברי אימו, תמיד נהג בכבוד כלפי מוריו וכלפי חבריו לכיתה.
כילד חברותי רכש חברים רבים, וכבר בגיל בית הספר היסודי ארגן מסיבות ומפגשים חברתיים סביב מדורה.
מכיתה ז' למד בחטיבת הביניים "הראשונים" בעירו. בתקופה זו הכיר חברים חדשים והחל להפגין כישורי מנהיגות. מכיתה י' למד בכפר הנוער "מוסינזון", גם שם היה מקובל חברתית ובלט כנער ערכי. לא אחת אמר למוריו שיש להפיק לקחים ממלחמות העבר, ובתאריכים מסוימים הזכיר להם שזהו יום השנה לפרוץ מלחמה מסוימת והציע שילמדו עליה. מחנכו בשנים אלה השפיע עליו מאוד.
בתקופת בית הספר היסודי הצטרף לתנועת "הנוער העובד והלומד".
מגיל גן השתתף בחוג אומנות הלחימה "דניס הישרדות". בן הגיע לאימונים בהתמדה ושאף להצליח. ואכן בחלוף השנים התקדם לדרגת חגורה שחורה ולהדרכה וזכה בתואר אלוף הארץ לנוער במשך שנתיים. המאמנים התגאו בו וראו בו נער יוצא דופן, אחראי ובוגר. "אחד שחשובות לו גם הדרך וגם המטרה", כדבריהם. אימוני ספורט ובכלל זה כדורגל היו אהובים עליו. אהד את נבחרת הכדורגל "מכבי תל אביב", ובתקופת התיכון שימש שופט כדורגל נוער באזור השרון.
מגיל צעיר גילה אחריות, עצמאות וחריצות ורצה להשׂתכר בכוחות עצמו. בהיותו בן חמש-עשרה החל לעבוד. הוא לא היה בררן ועבד בכל מה שהתאפשר לו: גינון, צביעה, מכירה בחנות ועבודה בפיצרייה ובשווארמה. הודות לכך הכירו אותו רבים בהוד השרון והעריכו אותו. בן אהב לנהוג, ולכן משהתאפשר לו מבחינת גילו, הוציא רישיון לכלי תחבורה: לרכב פרטי, לאופנוע, לאופנוע כבד ובהמשך למשאית.
מאחר ששאף לשרת ביחידה מובחרת בצה"ל, השקיע מאמצים בתקופת המיונים ודאג להשיג את מבוקשו. ביום 15.8.2021 התגייס לצה"ל ושובץ כלוחם בחטיבת "כפיר" של חיל הרגלים. עבר גיבוש לגדוד סיור "חרוב" ומשם נבחר עם עוד חמישה-עשר לוחמים ליחידה ללוחמה בטרור (לוט"ר). את ההכשרה עבר במתקן "אדם", בהמשך סיים מסלול מדריך לוט"ר ונשלח למדור פריצה, שם הוסמך כמדריך פריצה. במסגרת תפקידו ביצע מעצרים והשתתף בפעולות ביישובים ערביים.
כלוחם מעולה עשה את משימותיו בהצלחה מרובה, עבר הכשרות נוספות בתחום הלוחמה בטרור והתקדם. ירי בנשק במטווח היה אימון שאהב במיוחד.
בספטמבר 2023 זכה לעבור קורס צניחה כ"צ'ופר" על תפקודו – קורס שחיכה בקוצר רוח לעבור וגרם לו, כעדות אימו, "להיות בעננים".
זמן קצר לאחר הגיוס נוצר קשר זוגי עם שני, שלמדה עימו בתיכון. בין השניים שררה אהבה גדולה, והם נהנו יחד וצברו חוויות משותפות טובות. מכריהם סברו שפניהם לנישואין. שני תיארה אותו כבן זוג מפרגן, מעודד, מרומם את מצב הרוח, מכיל, קשוב ו"תמיד יודע להגיד את המילה הנכונה". מדי בוקר שלח אליה הודעה ומדי ערב שוחחו בטלפון וסיכמו יחד את היום. עד מהרה השתלב בטבעיות כבן בית במשפחתה – הושיט עזרה, הסיע את אחֶיה לחוגים והיה עבורם כאח.
בן נהג בכבוד עם הוריו ועזר להם בכל מה שביקשו. באירועים משפחתיים לקח על עצמו להכין בשר על האש ועמד במשימה בהצלחה. קשר מיוחד שרר בינו ובין אחיותיו, ואת אחותו הצעירה בר לקח מדי פעם בפעם לבילויים. כל המשפחה המורחבת אהבה אותו, וגם עם שכניו שמר על יחסים מצוינים.
אדם מוכוון מטרה היה, נחוש, חכם ודעתן, בלט ככריזמטי ומוביל – מלח הארץ. מגיל צעיר הפגין אומץ לב ולא פחד כמעט מדבר, אהבת הארץ הייתה נר לרגליו, וביטחון המדינה היה חשוב לו מאוד. בשל היותו רחב, גדול וספורטיבי הקרינה חזותו חוזק, וגם מבחינה נפשית הייתה בו עוצמה.
התאפיין בצניעות, בענווה, ברוחב לב ובמאור פנים. הראשון לעזור לכל מי שנזקק, בין שהכירו ובין שלא. למשל, בחפץ לב החליף חברים ליחידה בתורנות שבת למרות הוויתור על שהות בבית. היה לו חוש לאחריות ולסדר שאותו ביטא בבית, עם משפחתו, עם חברים ובצבא. חבריו זכו ליהנות מחוש ההומור שלו, מהאכפתיות ומהאוזן הקשבת שלו, מהתעניינותו בהם ומדאגתו.
בפני קרוביו הביע את שביעות רצונו מהמערכת הצבאית ואת הנאתו מהשירות. אימו סיפרה שבמסגרת זו הפיק מעצמו את המיטב, ואת עתידו המקצועי ראה בצבא קבע או במשטרת ישראל.
ביום הכיפורים תשפ"ד, במפגש עם בת זוגו, אמר לה: "אם למות, אני רוצה רק למען המדינה, ואעשה את זה בידיעה שעשיתי את הכי טוב שלי, ואני רוצה שככה יזכרו אותי, כגיבור ששומר על המדינה".
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
באותו הבוקר הייתה יחידתו של בן בין הכוחות הראשונים שהגיעו לעיר שדרות. בדרכו כתב בהודעה לבת זוגו: "מאמי, את כנראה לא מבינה, אבל יש מלחמה ואנחנו בדרך", ולאחר מכן שוחחו שיחה קצרה – שיחתם האחרונה – עד שנאלץ לסיים.
בשכונה בשדרות ניהל בן קרב יריות אינטנסיבי פנים אל פנים עם חמישה מחבלים והצליח לחסל ארבעה מהם. המחבל החמישי, שנפצע, ירה לעברו ופגע בו באזור חשוף מעל האפוד הקרמי. תושבי השכונה פינו אותו לתוך בית, טיפלו בו והתפללו להצלתו. בזכותו הם ניצלו.
סמל בן רובינשטיין נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים וחצי בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין נווה הדר בהוד השרון. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.
אביו ספד לו: "היום אני מביא לקבורה את בני בכורי, שנפל במערכה. הבן הגדול, החזק, הלוחם ללא חת, שהיה בעל נפש עדינה".
ספדה אימו: "כל אחד שעבר ברחוב אמר לי כמה שאתה יפה, חסון, בוגר ואחראי, גבר שבגברים. תמיד התגאיתי בך ... אתה תמיד תהיה האחד היחיד והמיוחד שלי".
כתבה אחותו ליאה: "בשנים האחרונות בהן התגייסת לצה״ל ראיתי את הקרבתך למען משפחתך ולמען מדינתך. בעצם הקרבתך הראית לנו עד כמה צריך לעזור לאחר ולמי שקשה לו. אני מודה לך על כל שבע-עשרה השנים שחלקנו יחד לטוב ולרע, על מה שהענקת לי ועל העזרה שנתת לי. אוהבת ומעריכה".
בת זוגו שני ספדה: "בין השיחות האחרונות שלנו התפרקתי לך בטלפון, ואמרת לי כמה שאני מיוחדת, כמה ערכים יש בי. אבל לך, בן, יש כפול! אתה לב שכולו מזהב, תמיד היית החבר הגיבור שלי, ועכשיו אתה גם הגיבור של כל המדינה ... שתדע שתלווה אותי בכל שלב בחיים שלי, ולנצח אנחנו נמשיך לדבר. אתה בלב שלי לתמיד, ואדאג להנציח אותך בכל מקום שאלך. הלוואי שהיית פה עכשיו לחבק אותי ולהגיד שתכף הכול נגמר. אוהבת אותך לתמיד".
עוד היא כתבה: "תודה לך על שנה ותשעה חודשים מושלמים שבהם נתת לי להרגיש מלכה; על האהבה האינסופית שהענקת לי; שהרמת לי את הביטחון, שהצחקת אותי עד שכואבת לי הבטן, שזרמת עם השטויות שלי; תודה שעודדת אותי, תודה שמעולם לא ויתרת עלינו ותמיד דאגת להזכיר לי שאני ואתה זה עד המוות. ובעיקר תודה על החיבוק העוטף ממך, שתמיד ידעת שרק המגע שלך יכול להרגיע אותי".
תושבי שדרות יזמו הקמת פינה לזכר בן במקום הקרב כאות הוקרה למעשי הגבורה שלו שהצילו אותם. במקום הודלקו נרות חנוכה במלאת חודשיים לנפילתו ונתלה שלט עם הכיתוב: "כאן נלחם בגבורה במחבלים החייל בן רובינשטיין ז"ל בבוקר שמחת תורה תשפ"ד. תוך חירוף נפש וחתירה למגע בן הציל עשרות מדיירי השכונה". בטבת תשפ"ד, דצמבר 2023, נר שמיני של חנוכה, הקדישה נבחרת "מכבי תל אביב" בכדורגל משחק לזכרו.
בן מונצח באתר ההנצחה האינטרנטי של עיריית הוד השרון.
מותג היינות Wine & Friends השיק סדרת יינות לזכרו. על תוויות הבקבוקים הוטבעו איורים של דמותו ותמצית חייו.
ברשת "אינסטגרם" הקדישה לו בת זוגו דף שנקרא remember_ben_r, עם דברים לזכרו, תמונות מחייו, ציורים, סרטונים, שירים, קטעי עיתונות ואף מתכון לעוגה האהובה עליו.
בן מונצח באנדרטה בכפר הנוער "מוסינזון" שבו למד, שם גם נערך טקס לזכרו.
This page is permanent and free. No fee to view it, no advertising, no tracking, and no account required. It will not be taken down.
Are you family? This record can be claimed and maintained by those who knew Ben. Claim this record.
Be the first to honor Ben.
Leave a Tribute