Simon Moyal

בן רינה ודוד. סימון נולד במרוקו בט"ו בתמוז תרצ"ח (14.7.1938), וגדל בעיר ספי. בהיותו נער עלה סימון לארץ בגפו במסגרת עליית הנוער. לאחר תקופה קצרה בקיבוץ עין השלושה עבר לקיבוץ בארי. הוא נחשב שם לנער שקט מאוד, שהתבלט בטוב לבו ובנכונותו לעזור לזולת. סימון התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. כשסיים את שירותו בצה"ל, ויתר סימון על עיסוקו כסדר דפוס, מקצוע אותו רכש במרוקו, והתנדב למשטרה. סימון הקדיש את כל כולו לעבודה. הוא היה נוהג להביא הביתה תיקים ולעבוד עליהם עד השעות הקטנות של הלילה. את פרננד הכיר סימון כשלמדה באולפן בקיבוץ. לאחר זמן מה נישאו השניים. במשך השנים נולדו לזוג שלושה בנים: דוד, אלי ואבי. הבילוי החביב על סימון היה בילוי בביתו, בחברת שלושת בניו. ב-1958 עברו בני הזוג לאשדוד. סימון השוטר היה חביב על הכול שכן היה בעל סבלנות, ורבים היו מגיעים לביתו בכל שעות היממה כדי לבקש סיוע ועצה. בתקופת מלחמת ששת הימים שירת סימון בירושלים והיה בין הראשונים שהגיעו לכותל. אחרי המלחמה שימש כמפקד נקודת המשטרה ברמאללה. סימון יצא לקורס סמלים וסיים שלושה שלבים, כן השתתף בקורס חוקרים. לאחר מכן קיבל את תפקידו האחרון – חוקר בנפת נס ציונה. סימון נחשב לחוקר מעולה ורוב החקירות המסובכות הוטלו עליו. נזקפו לזכותו הצלחות רבות, ומפקדיו המליצו עליו ללימודי קרימינולוגיה באוניברסיטה. לאחר עשר שנות שירות במשטרה, בג' בשבט תש"ל (10.1.1970), נפל סמל-שני סימון בעת מילוי תפקידו. בן שלושים ושתיים היה בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי באשדוד.