Uri Binamo

בנם הבכור של רוזה ואברהם, אח להילה, נעמה ויובל. נולד בחג הסוכות, ביום י"ז בתשרי תשמ"ה (13.10.1984) בגבעת נשר. אף כי נולד סוכות, נבחר שמו בהשראת חג האורים המסמל אומץ, גבורה, תעוזה, מסירות אישית ואור. אורי, בן, אח ונכד אהוב למשפחות בינמו וטוגנטמן, גדל בעיר נשר וחונך על אהבת האדם ואהבת הארץ. הוא למד בנשר בבית הספר היסודי "בית יהושע" ובבית הספר התיכון "מקיף נשר". הוא בלט כחבר אמיתי וכמנהיג טבעי, ובמהלך חייו חלם, יזם, פעל, יישם והאמין בדרכו באמונה שלמה. אורי אהב את החיים! הוא אהב את חברתו, את חבריו, מסיבות, טיולים, מכוניות, אופנועים, סוסים, וחייו היו מלאים באתגרים וריגושים. בהתלהבותו ובנחישותו הרבה, כל הסובבים - בני המשפחה, חבריו, חייליו ואפילו זרים - נמשכו להשתתף במימוש האתגרים שהציב לעצמו ובכך זכו לגלות את היכולות האישיות שלהם. בהיותו בן ארבע-עשרה כתב אורי את השיר "אני מאחל": "לשנה הבאה אני מקווה שלא יהיו מלחמות אני מקווה שיהיה שלום ועדיין זה בגדר חלום ויש לי גם חזון שלא יהיה חור באוזון אני מאחל לעולם רק טוב ושראש הממשלה יתחיל לחשוב אני מאחל לעולם רק דברים טובים אהבה, אחווה ושלום בין העמים אני מקווה שתהיה הצלחה בלימודים ושלא יתנו לנו הרבה עמודים אני מאחל לעולם גם דברים אחרים הלוואי וכולם יהיו חברים". אורי אהב את משפחתו וראה אותה כאבן יסוד להתפתחותו. "הבית של אורי" היה תמיד מקור לחום ואהבה לכל מי שהגיע. כנכד לניצולי שואה, ראה אורי בשואה ובאהבה למדינת ישראל מניע מרכזי למסירותו בשירותו הצבאי. אורי ביקש להשתלב באחת היחידות הקרביות בצבא ובהגיעו לבקו"ם, בסוף חודש נובמבר 2002, שובץ כלוחם בגדוד "נחשון". כבר מראשית שירותו בלט בכושר מנהיגותו, בערכיותו ובאהבת הארץ. חודש לאחר גיוסו נשלח אורי לקורס חובשים שבסיומו חזר לפלוגתו, למסלול מתקדם של מרץ 2003, וסיימו בהצטיינות. לאחר תקופת השתלבות קצרה החליטו מפקדיו לשולחו לקורס מפקדי כיתות ובסיום הקורס, היה למפקד כיתה בפלוגת המסלול שבה צמח. אף כי פיקד על בני המחזור שלו, הצליח אורי לרקום מערכת יחסים ייחודית עם חייליו, וזאת בלי לוותר על דרישותיו המקצועיות ועל כללי המשמעת. לאחר כשלושה חודשים נשלח לקורס קצינים ובסיומו מונה למפקד מחלקה בפלוגה המבצעית. בסוף חודש נובמבר 2005 החל את שירותו בצבא הקבע. אורי בנה ייעוד למחלקה שהתבסס על הסוואה, ומיתג אותה כמחלקת "גרילה" מבצעית. בבוקר נר חמישי של חנוכה, כ"ח בכסלו תשס"ו (29.12.2005), התקבל מידע מודיעיני בגדוד "נחשון" על מחבל מתאבד הנמצא בדרכו לבצע פיגוע בישראל. אורי, יחד עם שלושה מחייליו, הציבו מחסום יזום ביציאה הדרומית מהעיר טול כרם כדי למנוע את מעבר המחבל. בבדיקה קפדנית שנעשתה ברכבים התעורר חשד ביחס לנוסעי המונית הפלסטינית. אורי הרחיק את חייליו ודרש ממרחק מנוסעי המונית לצאת ולחשוף את מעילם. בעת הבדיקה התפוצצו שני מחבלים ואורי נהרג במקום. במעשיו גילה אורי קור רוח, אומץ לב ודבקות במשימה ובכך מנע אסון כבד, הציל חיי אדם רבים והביא לעם ישראל "נס חנוכה". אורי היה בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. הניח אחריו הורים ושלוש אחיות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן. אורי השקיע את כל כוחו בטיפוח חייליו ודאג לכל צורכיהם גם בחופשותיו. לאחר מותו סיפרו המפקדים והחיילים במחלקתו על מקצועיותו, ענוונותו, על התבונה והרגישות שגילה בפיקוד עליהם ועל כך שראו בו דמות אב לכל המחלקה. אורי היה אדם, חבר, לוחם וקצין אשר היווה סמל ומופת למשפחתו, חבריו וחייליו. ביום העצמאות החמישים ושמונה למדינת ישראל קיבל אורי ציון לשבח אישי מטעם מפקד אוגדת איו"ש על גילוי אומץ לב, יוזמה ומתן דוגמה אישית. וכך כתב תת-אלוף יאיר גולן, מפקד אוגדת איו"ש: "בבוקר ה-29 בדצמבר 2005 התפוצצו שני מחבלים מתאבדים בצומת פרעון, דרומית לטול כרם, כאשר נעצרו לבדיקה על ידי סיור של גדוד 'נחשון'. סגן אורי בינמו אשר פיקד על הסיור מיקם את צוות הסיור ותדרך אותו לביצוע בידוק קפדני לרכבים המגיעים מטול כרם. סגן אורי בינמו החליט לבצע בידוק מלא באופן אישי ליושבי מונית שנראתה לו חשודה - את חשדו עורר אחד הנוסעים. הקצין דרש בנחרצות שהפלסטיני יסיר את מעילו, במקביל הרחיק את החייל הסמוך לו לעבר מחסה, ובזמן פעולה זו הפעיל הפלסטיני את מטען הנפץ שנשא על גופו. כתוצאה מהפיצוץ נהרג סגן אורי בינמו נחישותו של סגן אורי בינמו מנעה פיגוע התאבדות והצילה את תושבי מדינת ישראל מאסון כבד. על כך מוענק לסגן אורי בינמו ציון שבח מטעם מפקד האוגדה." לזכרו של אורי הוקם אתר אינטרנט שכתובתו: http://uri-binamo.ad-olam.co.il.