Menashe Haviv

בן ישראל ופורטונה (מזל). נולד ביום י"א בכסלו תשל"ט (23.12.1958) בחולון. הוא למד ארבע שנים בבית-הספר היסודי 'בורוכוב' שבחולון. לאחר-מכן עקרה המשפחה לרחובות, ואת חמש השנים הבאות עשה בביה"ס 'דה-שליט' שבמקום. מני חשב לעסוק בפקידות ולמד באורח פרטי הנהלת חשבונות. לבסוף העדיף בית-ספר מקצועי והשתלם בחשמל-בניין ובחשמל תעשייתי. בטרם התגייס, עוד הספיק לעבוד במקצועו. מני היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד' והשתלב יפה בכל פעילות חברתית. המקצוע הספורטיבי החביב עליו, שבו גם עסק בפועל, היה כדורסל. הוא ידע לפרוט בגיטרה, והמוסיקה מילאה את מרבית זמנו הפנוי. אהב לקרוא ספרים והתעניין בכל הנעשה במדינה ובעולם. כאשר קרב מועד גיוסו לצה"ל, בנובמבר 1976, ביקש מני להסתפח ליחידה קרבית ולא לעסוק בשירותים. הוא חלם על שירות בחיל-הצנחנים, אך הוצב לחטיבת 'גולני' ולא הצטער על-כך. על דרכו בצה"ל מעיד מכתב מפקדו למשפחה השכולה: "מנשה הגיע לגדוד לאחר סיום הטירונות בבסיס-האימונים החטיבתי והשתלב ביחידה כלוחם מן השורה בתפקיד מפעיל הררנ"ט (ררנ"טיסט). תפקיד זה מילא לשביעות-רצונם של כל מפקדיו. כמי שעקב מקרוב אחר השתלבותו בגדוד למעלה משנה, בשרתו תחת פיקודי, יכול אני לומר, שהשירות בגולני הפך אותו מילד נחמד, שקט וצנוע - לגבר מחושל, ללוחם בעל כושר פיסי וחריצות מעולה. כאשר התפנה תפקיד מפעיל המא"ג (מא"גיסט) בפלוגתו, היה הראשון שדרש לקבלו. בפלוגה מבצעית ידוע, שתפקיד זה, תפקיד קשה המחייב רמת מיומנות וכוננות גבוהה, ניתן ללוחמים הטובים שבחבורה. ובהיותו כזה, קיבל עליו את התפקיד באהבה, ואהבתו לתפקיד גרמה לו לאהוב את יחידתו. לכולם זכורים הימים, שטיפל במא"ג יותר מכל חייל אחר בפלוגה. הוא יצא לתרגילים, כשהוא נושא על גבו תחמושת מעל לנדרש, ועוד נותר לו כוח פיסי לעזור לחבריו, שהתקשו לבצע את המוטל עליהם. מותו הכה בתדהמה את כל יחידתו. חבריו לא ישכחו אותו. אשרי המשפחה שגידלה וחינכה בן שכזה. המשפחה איבדה בן; משפחת גולני איבדה חבר ולוחם אמיץ". ביום ט' באדר ב' תשל"ח (18.3.1978) נפל מנשה בעת מילוי תפקידו - בתחילת מבצע ליטני לביעור קני המחבלים בדרום-לבנון. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחולון. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. ההורים תרמו לזכרו ספר-תורה על-שמו בבית-כנסת שברחובות.