Shalom Pahima

שלום (צ'ילום), בן תמר ואברהם, נולד בשנת תשי"ד (1954) בטילית שבמרוקו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1962. את לימודיו החל בארץ הולדתו, המשיך בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי על-שם עוזיאל בקרית-שמונה ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון למחוננים על-שם כצנלסון בכפר-סבא, במגמה הריאלית. שלום היה תלמיד מצטיין ועשה חיל בעיקר במתמטיקה. מורהו בבית-הספר התיכון כתב עליו: "היה לו כושר ריכוז רב. הוא היה שקדן, בעל הרגלי למידה טובים, ומעל לכול - היה תלמיד מוכשר, מחונן ובעל מטען אינטלקטואלי רב". מלבד זאת היה חובב ספורט וטיולים והרבה לעסוק בצילום. בפנימייה בבית-הספר התיכון הקים מעבדת צילום ובה פיתח את כל תצלומיו. בנערותו היו לו אוספים גדולים של בולים, של מטבעות, של סמלים ושל מחזיקי מפתחות. מטבעו היה שלום נחבא אל הכלים וביישן במקצת. הוא אהב שקט ושלווה, רחק מריב וממדון ותמיד ביקש את הפשרה. עד כמה השכיל הגורל לבחור דווקא לו את השם "שלום". הוא היה מנומס ואדיב, נעים הליכות וממושמע. עדין היה ובעל נפש פיוטית, אהב לעזור בלא להתפאר ובלא להתייהר, בחיוך מבויש על שפתיו. שלום לא היה בררן, אהב את הפשטות והיה שמח בחלקו. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב. שלום גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון". מפקדו בחטיבת "ברק" מספר שהיה "חייל אחראי ומסור ומילא את כל התפקידים שהוטלו עליו בלא להתחמק. היה בו רצון עז להצליח ולהתגבר על כל הקשיים שניצבו לפניו. הוא לא היסס מהתנדב גם למשימות הקשות והמסוכנות". במלחמת יום הכיפורים השתתף שלום בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפל שלום בקרב בתל-סאקי. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר-סבא. השאיר אחריו הורים, שני אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שלום היה אהוב על חבריו ועל מפקדיו. את כל תפקידיו ביצע בנאמנות ובמסירות הראויים לציון". בכנס המחזור לזכרו אמר עליו אחד מחבריו: "את שלום נזכור כנער תכול עיניים, בן קרית-שמונה שתמיד שאף להגיע רחוק בעזרת הראש והרצון". כזה היה שלום - התגלמות השלום בחייו והתגלמות החתירה לשלום במותו. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת "אוהל מועד" בכפר סבא.