Eyal Mimran

Staff Sgt. Eyal Mimran, 20, of the Paratroopers Brigade’s 101st Battalion, from Ness Ziona, was killed on July 4, 2024, while fighting in northern Gaza.

Eyal was killed in a battle with Hamas gunmen during fighting in Gaza City’s Shejaiya neighborhood.

He was buried in Ness Ziona on July 5. He is survived by his parents, Esther and Ilan, and his older brother Daniel.

Born and raised in Ness Ziona, Eyal attended local schools, according to an IDF obituary, focusing his high school studies on theater and communications, and starring in many school productions.

He was active in his local scouts troop, first as a participant and later a counselor, his family said. He loved to read, take photos and travel around Israel, and was into surfing and running.

Eyal enjoyed spending time baking and cooking, in particular making pizza, and he worked in a number of pizzerias, perfecting his dough recipe until at age 15 he started a home business selling them locally under the name “Napoliparty.”

After graduating high school, Eyal enlisted in the IDF in December 2022, joining the Paratroopers Brigade’s 101st Battalion. He trained and served as a combat medic. Since the start of the war, he served both in Gaza and along the Lebanon border, until he was killed in July 2024.

His older brother, Danny, wrote on social media that “during our childhood in Ness Ziona we would spend hours in the orchards around the house.”

“There were abandoned houses hidden between the trees and I, in a classic show of brotherhood, convinced Eyal that people really lived there,” recounted Danny. “He believed it with all his heart and even made up names for the imaginary residents. Years later we would still laugh about it – about the imagination, the innocence and the magic of a childhood filled with inventions and dreams.”

At his funeral, Eyal’s mother, Esther, said that “it seems as if you knew your time was limited and you took advantage of every moment.

“You had a list of assignments – you were unstoppable,” she added. “You didn’t rest for a moment, you were a counselor in the scouts, a party organizers, a scuba diver, and you were learning nonstop.”

Esther said that while Eyal was stationed in Gaza “you decided to write, you said you wanted to publish a book. Every time you came home for a visit you brought with you little notebooks full of your handwriting… our beloved boy, we will miss your smile, your joy – our hero.”

בנם של אסתר ואילן. נולד ביום כ"ה באייר תשס"ד (16.5.2004) בנס ציונה. אח קטן לדניאל. אייל גדל והתחנך בנס ציונה, למד בבית הספר היסודי "ניצנים" ובבית הספר העל-יסודי השש-שנתי "גולדה מאיר" בעיר. הוא בחר במגמת תיאטרון ותקשורת וסיים את לימודיו בהצטיינות. נער שמח עם תאווה אדירה לחיים, ברוך כישרונות ובעל תחומי עניין ותחביבים רבים. אחרי שעות הלימודים, הצטרף כחניך לתנועת הנוער "הצופים" ובהמשך שימש כמדריך. אהב לצלם, לקרוא ספרים, לטייל ברחבי הארץ, נהנה לעשות ספורט ולרוץ וגלש בים בקביעות, בכל מזג אוויר. הוא היה סקרן מאוד, התעמק בתחומים שעניינו אותו ועשה הכול ביסודיות, במקצועיות ותוך דבקות במשימה. המשפט "מחשבה יוצרת מציאות" הוביל אותו, והוא יישם אותו בחייו כמנוע להשגת מטרותיו. עניין רב מצא בתחומי הבישול והאפייה, וכחובב פיצות מושבע הפך למומחה לבצקים. הוא עבד במספר פיצריות, התנסה וחקר עד שהגיע למתכון המושלם, ובגיל חמש-עשרה בלבד הקים עסק לאפיית פיצות, אותן מכר בכל אזור מגוריו. במעט הזמן הפנוי שנותר לו, נהג לארגן מסיבות לחבריו הרבים, שאהבו אותו מאוד והעניקו לו את תואר "מלך השכבה". בסוף כיתה י"ב, לקח חלק מרכזי בארגון נשף הסיום השכבתי. לקראת סיום התיכון והגיוס לצבא, השקיע באימוני כושר קרבי במטרה לשרת בתפקיד קרבי משמעותי. ב-8.12.2022 התגייס לצה"ל, עבר קורס חובשים ושירת כחובש קרבי בפלוגה ב' של גדוד 101, חטיבת הצנחנים. הוא אהב את הפלוגה ואת הצוות, התגאה בתפקיד שקיבל ושמח על הזכות לתרום למדינה. מפקדיו תיארו אותו כלוחם וחובש אמיץ, דייקן ומסור, וכאדם אותנטי, מיוחד, מוכשר ויצירתי. בתקופת הצבא התחזקה חיבתו לקריאת ספרים, ובכל יציאה הביתה לקח איתו לבסיס ערמת ספרים חדשה, ממנה חילק גם לחבריו. אייל היה אדם טוב לב ומלא בנתינה, בעל חיוך כובש, פנים מאירות ויכולת לראות את האחר ולגעת בליבו. תמיד אופטימי, שראה את חצי הכוס המלאה ואף נהג לומר שהמילה "חכם" היא ראשי תיבות של - חצי כוס מלאה. בכל אשר עשה הצטיין ושאף להמשיך ולכבוש מטרות נוספות, ולהגשים שאיפות וחלומות רבים. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. אייל נלחם עם חבריו לגדוד בכל הגזרות, מרצועת עזה שבדרום ועד לגבול עם לבנון, שאליו התפשטה המלחמה מיומה הראשון. לאורך חודשי הלחימה ניהל יומן ובו כתב, בין היתר: "התנדבתי לצנחנים ונשלחתי כדי שאוכל תמיד לעזור, לסייע ולתת מעצמי לחבר ולפלוגה". עוד כתב: "אנחנו לא יכולים לחזור אחורה ולשנות את ההתחלה, אבל אנחנו יכולים להתחיל מאיפה שאנחנו עכשיו ולשנות את הסוף". לצד תיעוד מחשבותיו, רגשותיו ושגרת היומיום במלחמה, כתב גם סיפורים קצרים וטקסטים מלאי תובנות ומוסר השכל. חלומו היה לאגד את הטקסטים הנבחרים ולהוציא לאור ספר. ביום חמישי, 4.7.2024, יצא עם הגדוד לפעילות מבצעית בשכונת שג'אעיה שבעיר עזה. במהלך הפעילות נתקל הכוח במחבלים, ובמקום התפתח קרב. אייל לחם בגבורה ובחירוף נפש, עד שנפגע ונהרג. סמל אייל מימרן נפל בקרב ביום כ"ח בסיוון תשפ"ד (4.7.2024). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנס ציונה. הותיר אחריו הורים ואח. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון. אימו, אתי, ספדה לו: "איילי שלנו, ילד חכם ומוכשר. זה נראה שידעת שזמנך היה קצוב וניצלת כל דקה. היה לך דף מטלות. אי אפשר היה לעצור אותך, לא נחת... ילד אהוב שלנו, נתגעגע לחיוך שלך, לשמחת החיים שלך... אני מצדיעה לך, גיבור שלנו". אחיו הגדול, דניאל, ספד: "איך יכולת להשאיר אותי בעולם הזה בלעדיך? עוד שבועיים היית אמור לצאת לרגילה של שבועיים והיינו אמורים להוציא יחד רישיון לאופנוע. איך כל פעם שהיית בבית היית קם בשש בבוקר לצאת לגלוש? כמה אנרגיות היו לך? כשרק היית חוזר הביתה מהצבא היית ישר הולך לטייל בכל הארץ... אני אזכור אותך לעד אח שלי הגיבור". אייל מונצח באנדרטת הצנחנים הסמוכה לבסיס תל נוף. הוא מונצח באתר ההנצחה האינטרנטי של תנועת הנוער "הצופים". חבריו לפלוגה ערכו מסיבת שקיעה לזכרו. בבית הספר היסודי "ניצנים" שבו למד, יזם הצוות פרויקט הנצחה בשם "המטבח של אייל". במסגרת הפרויקט, לומדים התלמידים להכין מאכלים שונים, בהם המתכון המפורסם לפיצה של אייל. עמוד לזכרו נפתח באינסטגרם תחת השם remember_mimran.