Daniel-Efraim Polak

דני, בן רחל ועקיבא, נולד ביום ט"ו בתמוז תשי"ב (8.7.1952) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי-דתי "יסודי תורה" בעיר הולדתו. אחרי-כן המשיך ללמוד ב"ישיבת ירושלים לצעירים", שליד ישיבת הרב הכהן קוק זצ"ל בירושלים. מילדות התחנך דני לאורה של תורת ישראל וערכיה וכל מה שספג בבית-הספר היה מיישם מיד בחיי היום-יום. ערכים של טוהר מידות, של צניעות ושל אהבת ישראל הפכו יסוד בתפיסת החיים שלו. דני ניחן גם בקסם אישי רב, שבזכותו היה מקובל בחברה ואהוד על מורים ועל חברים לספסל הלימודים כאחד. אנשים אהבו לבוא אליו, לשוחח ולהתייעץ אתו בנושאים שונים. מגיל צעיר היה בעל אישיות חזקה ובוגרת. דרכו בחיים הייתה ברורה לו והוא הקפיד לממש את התוכנית שקבע לעצמו. כך בהיותו בן ארבע-עשרה בלבד לא היסס לעזוב את ביתו כדי ללכת וללמוד בישיבת צעירי ירושלים. הוא בחר בישיבה זו דווקא, לאחר ששקל את כל האפשרויות שעמדו לפניו, ולאחר שהיה ברור לו כי טיב הלימודים בה קרוב ביותר לאידיאל שלו. עם זאת היה דני נער עליז ומלא חיים, שידע לנצל את הטוב שבעולמו. הוא אהב במיוחד להאזין למוסיקה מסוגים שונים ונהנה להקשיב לתקליטים או לרדיו במשך שעות ארוכות. בפגישות עם חברים, בערבי חברה ובהזדמנויות אחרות, נהג לשיר ולגרור אחריו את חבריו לשירה בציבור. במשך שנים רבות היה חבר פעיל בתנועת הנוער הדתי "עזרא", ואז מצא את השילוב האידיאלי לגביו, של רקע דתי לאומי עם הגשמה עצמית בארץ ישראל. בשנה האחרונה שלפני גיוסו לשירות בצה"ל היה דני הרוח החיה בהקמת גרעין נח"ל בתנועה. הוא טרח לפתור את כל הבעיות הארגוניות הקשורות בהקמת הגרעין, ביצירת קשר עם ההתיישבות העובדת ובשמירה על נכונותם של החברים לצאת לשירות בפועל. דני גויס לצה"ל בסוף יולי 1970 והתנדב לנח"ל המוצנח. יחד עם חבריו לגרעין יצא לבסיס הטירונות של הנח"ל ולאחר שסיים את הטירונות יצא יחד אתם, כמתוכנן, לתקופה של שירות ללא תשלום באחד המשקים. כעבור זמן נשלח לקורס מפקדי כיתות וסיים אותו בהצטיינות. הוא עוד הוסיף והשתלם כמש"ק מרגמות וגם סיים קורס צניחה. גם בצבא היה אהוד ומקובל על הכל. הוא יצר קשרי ידידות הדוקים עם חבריו לשירות ואלה אינם מסוגלים לשכוח אותו. עד היום הם מבקרים אצל משפחתו בכל יום-זיכרון לחללי צה"ל. במלחמת יום הכיפורים השתתף דני בקרבות הבלימה בסיני, ואחר כך לחמה יחידתו בקרבות הפריצה אל עברה המערבי של תעלת סואץ. ביום כ' בחשון תשל"ד (15.11.1973), נפגע בהפגזה של האויב ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.