צבי שטרנברג

בן חוה ודוב, נולד ביום י"ג בחשוון תרע"ד (13.11.1913) בעיר דובנו, שבווהלין, שהשתייכה באותם ימים לרוסיה הצארית. התחיל ללמוד רוסית מפי מורה פרטי ומגיל 10 ואילך למד בבית-ספר פולני. הצטיין בשובבות ובבדיחות-הדעת וגם בלימודים, בייחוד במתמטיקה. בהיותו בן 15 הצטרף לקן "השומר הצעיר", התחיל ללמוד עברית ומילא תפקיד מזכיר הקן. בהיותו בן 16 התחיל ללמוד חשמל. כשנתיים הדריך גדוד צעירים והיה מזכיר "החלוץ" המקומי. בשנת 1933 יצא להכשרה עירונית בחלם ובלובלין ומילא תפקידים במזכירות ובגזברות. היה מטובי הפועלים בעבודות הקשות והוכרח להפסיק את פעילותו לתקופה של חצי שנה, משנחלש ביותר מחמת עבודה קשה ותזונה גרועה. צבי השתתף בקורס הדרכה להגנה, שנערך על-ידי שליחים מהארץ, הצטיין בו והדריך את חברי קיבוצו. זמן קצר אחרי נישואיו העפיל ארצה בחודש אפריל 1938, בשיירה הראשונה של עלייה ב', שהחלה מתארגנת מטעם ה"הסתדרות", ואחרי שנה באה גם אישתו. בבואו הצטרף לקיבוץ של תנועתו בנתניה, עבד בפרדסים, הדריך ב"הגנה" ושירת ארבע שנים בנוטרות. במשק הזמני של הקיבוץ בנתניה הצטיין כחצרן בשמירת הסדר ושם נולד בנו. בשנת 1943 עבר עם הראשונים להתנחלות הקיבוץ בשפלת עזה (מצפה הים, ואחר- כך - יד מרדכי). צבי היה אחראי לנוטרי המקום בדרגת קורפורל (רב-טוראי) ובכיסוי זה שימש במשך שנתיים כמפקד הקיבוץ. גם שם הצטיין כחצרן, ומשהחל הקיבוץ לנטוע את הכרם הראשון התקשר לענף המטעים, וטיפח בחיבה ובהתמסרות כל שתיל. הוא חיבב גם את שתילי האדם, ובכללם בנו ובתו שנולדה ביד מרדכי. היה עושה צעצועים לילדים והם השיבו לו חיבה. שובבותו ועליזותו, בריסונן של בגרות ואחריות, הכניסו חדווה בליבות חברי נוער-ההכשרה לשעבר. בחורף תש"ח, כאשר כבר פרצה מלחמת-העצמאות, עוד הוסיף לעבוד במטעים והשתדל לנטוע בחבריו המפקפקים את אמונתו, שלא לשווא יהיה עמלם. אחרי ימים אחדים החלה ההתקפה המצרית והוא מילא תפקיד מפקד עמדה והצליח לעצור את שריון האויב עד שנפגע בעמדתו בפגז מצרי ונפל, ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ביד מרדכי. השאיר אחריו אישה ושני ילדים.