Salman Habaka

Lt. Col. Salman Habaka, 33, the commander of the 188th Armored Brigade’s 53rd Battalion, was killed on November 2 during the IDF ground operation in Gaza.

At the time of his death, Habaka, a native of the Druze village of Yanuh-Jat, was the highest-ranking officer to perish during IDF ground operation. He left behind a wife and a two-year-old son, along with his parents, two brothers and three sisters.

Almost a month before his death, Habaka was one of the first IDF soldiers to enter Kibbutz Be’eri on October 7, the site of countless Hamas atrocities.

“I raced all the way from the Galilee, down south, as fast as I could, to save any living thing in the community,” he said in a video interview a few days after the Hamas assault. “We made sure that there were no terrorists surrounding the houses so that the ground troops could go in and rescue those who were still alive.”

Sheikh Mowafaq Tarif, the spiritual leader of the Druze community, eulogized Habaka as “the salt of the earth who always went ahead first and fell as the first of his fighters. A hero who protected the citizens of the country and the citizens of Be’eri with bravery and resourcefullness and fell in a battle for the defense of the country.”

At his funeral, Minister Gideon Sa’ar said that “many citizens of Israel owe their lives to Salman Habaka. Even in the battle in which he was killed, Salman showed immense bravery, in a complex fight against dozens of terrorists.”

“Salman was a brave fighter, he fought with great strength,” said his brother, Tamer. “He was a generous and smart and professional guy. This is a huge loss for the village, for the Druze community and for the whole country… he always loved to give of himself for the good of the country.”

After his death, the IDF released the final conversation of Habaka with the commander of the 13th Battalion, Lt. Col. Tomer Greenberg, who requested that Habaka provide cover for his forces amid a Hamas ambush.

“Can I help you with something? Immediate extraction?” Habaka is heard saying over the radio to Greenberg, who replied asking for help, adding: “I rescued you, now you’ve come to help me.”

Habaka was killed later that night.

Emanuel Fabian contributed to this report.

בנם של מואהב ועימאד. נולד ביום 27.8.1990 ביאנוח. אח לחוסאם, תאמר, ראזי, רזינה ולמאר.
סלמאן גדל בכפר יאנוח שבגליל המערבי בחיק משפחה שחינכה את בניה על אהבת הארץ והאדם. וכך, לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי בכפר, הצטרף לבית הספר לקציני ים בעכו ובו למד מכיתה ח' ועד לסיום בית הספר התיכון.
בסיום לימודיו התיכוניים הצטרף למחזור הראשון של המכינה הקדם-צבאית "כרם-אל" שקמה ביישוב הדרוזי דאלית אל כרמל.
ביום 2.8.2009 התגייס סלמאן לצה"ל ושירת בחיל השריון. לאחר סיום ההכשרה ושירות כלוחם יצא לקורס מפקדי טנקים ואחריו לקורס קצינים, ובסיומו מונה למפקד מחלקת טנקים.
בתום השירות הסדיר נשאר לשרת בצבא קבע, ובמהלך השנים התקדם בשרשרת הפיקוד. בחודש יולי 2022 מונה למפקד גדוד 53, חטיבה 188 (עוצבת "ברק").
סלמאן היה מפקד מקצועי וקפדן, שחתר תמיד למגע ושאף לניצחון. לצד זאת הפגין צניעות, נועם הליכות ורגישות רבה לזולת. הוא נתן דוגמה אישית לחייליו, הוביל אותם בבטחה והשרה בהם תחושת אחריות ואמונה בצדקת הדרך.
סלמאן נישא לערין. הם התגוררו ביאנוח-ג'ת ובשנת 2021 נולד ילדם, עימאד. לצד שירותו התובעני הקפיד להיות איש משפחה למופת – בן זוג אוהב ואב מסור.
בשעות הפנאי סלמאן אהב לצפות במשחקי כדורגל, ובמיוחד של הקבוצה שאהד – "מכבי חיפה".
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
בשבת בבוקר סלמאן היה בביתו. עם היוודע דבר המתקפה יצא מייד לדרום. בדרכו הזעיק את חייליו והפנה אותם לנקודות לחימה שונות. הוא עצמו נסע לקיבוץ בארי ונכנס לקיבוץ בראש כוח של שלושה טנקים. הוא ניהל קרבות גבורה עיקשים, פגע במחבלים רבים והציל חיי אזרחים. סלמאן נשאר בקיבוץ עד להשלמת טיהורו. בעקבות פעולתו האמיצה והנחושה זכה לכינוי "גיבור של בארי".
ב-27 באוקטובר החל התמרון הקרקעי ברצועת עזה. באגרת ששלח לחייליו לפני הכניסה לרצועה כתב סלמאן: "אנו זוכים בכבוד רב לצאת ולהגן על הבית, כשהעיניים נשואות אלינו וכדי לשמור על חירותה וריבונותה של מדינת ישראל". בפנייה לעם ישראל אמר: "אני שולח לכם את החיזוקים שלי ואני מצפה מכם עם ישראל להמשיך להיות מאוחדים, להמשיך להיות חסונים, להמשיך להיות מלוכדים, כי רק ביחד נדע לנצח, כי כוחנו באחדותנו, אין לנו ברירה אחרת, עלינו להוביל למטרה אחת, ניצחון".
ביום חמישי 2 בנובמבר 2023 השתתף סלמאן בלחימה בצפון הרצועה. לאחר שכוח של גדוד מחטיבת "גולני" נקלע למארב מחבלים, הוא חבר למפקד הגדוד ויחדיו הם ניהלו קרבות קשים עד להוצאת הלוחמים בבטחה מאזור הלחימה. באותו לילה, לאחר שעות בהן לחם בגבורה, נפל סלמאן בקרב.
סגן-אלוף סלמאן חבקה נפל בקרב ביום 2.11.2023. בן שלושים ושלוש בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ביאנוח-ג'ת. הותיר אחריו אישה ובן, הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.
סלמאן מונצח באתר "יד לשריון" שבלטרון.
.