Yehuda Lustig

יהודה, בן בטי ומרטין, נולד ביום י"ג באדר א' תש"ח (23.2.1948) בגלזגו שבסקוטלנד, שמה נסעה משפחתו מן הארץ לרגל לימודיו של אביו. כשהיה בן שנה חזר. שמו נקרא יהודה, כי זה השם שחשבו לקרוא למדינה העתידה לקום. הוא למד בבית-ספר יסודי בבאר-שבע ובבית-הספר היסודי "פינס" בגדרה, ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון המאוחד ברחובות, במגמה הריאלית. הוא היה בן הזקונים במשפחה ובהיותו ילד יפה וערני מאוד, הפך עד מהרה לילד השעשועים והתפנוקים של בני משפחתו. יהודה החל ללמוד בבית-הספר בגיל צעיר מאוד, משום שסירב ללכת לגן. הוא היה ער והרבה להסתובב על הקורקינט שלו ברחבי באר-שבע, מקום מגורי משפחתו. לאחר שסיים את לימודיו בכיתה א', השתקעה המשפחה בגדרה ושם גדל ורכש חברים. יהודה היה חבר באגודת "מכבי". הוא אהב את החיים וידע ליהנות ולשמוח. לפני שגויס לצבא, עבד חודשים אחדים בבניין. יהודה גויס לצה"ל בתחילת מאי 1966 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מ"כים חי"ר, הוצב באחת החטיבות בתפקיד מש"ק חרמ"ש. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות ברמת-הגולן וניצל ממות בנס. לאחר המלחמה הועבר לגדוד שריון והשתתף במלחמת ההתשה. יהודה לא אהב את המסגרת הצבאית, אך רצה לשרת ביחידה קרבית והיה גאה מאוד בהיותו חייל. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוא הוצב לשירות מילואים בפלוגת סיור של חיל השריון, וכשהוקם גדוד הסיור, הצטרף אליו מתוך רצון להיות בין ההולכים בראש הלוחמים. במסגרת הגדוד עבר יהודה קורס הסבה למ"כים חרמ"ש. באחרונה שימש כמפקד נגמ"ש במחלקת סיירים, ולדברי מפקדו, הצטיין יהודה בשלבי הקמת היחידה, ומילא את תפקידו לשביעות רצונו המלאה של המפקד. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נקרא יהודה ליחידתו. כשנפרד מהוריו, ניסה להרגיעם באומרו שעד שיגיע לשדה-הקרב, תיגמר המלחמה. הוא השתתף בקרבות הבלימה בסיני כמש"ק חרמ"ש ובקרב שהתחולל ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), בתעוז "אבו-כתירה" על גבעת "החלוץ", בגזרה הצפונית של תעלת סואץ, נפגע הנגמ"ש שלחם מתוכו בשני טילי-כתף. יהודה וחמישה לוחמים שהיו עמו נפגעו ונהרגו. הנגמ"ש נותר בשטח שכבשו המצרים וגופתו של יהודה הוחזרה רק כעבור חודשים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בגדרה. השאיר אחריו אישה, הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.