Menahem Shevet

בנם-בכורם של סוניה ואברהם, נולד ביום ט"ו בכסלו תרפ"ה (12.12.1924) בנהלל, בראשית ימי המושב (ההורים ישבו מקודם בבן שמן). מנחם למד בגן ובבית-הספר המקומי והשתלם בכפר- הנוער בן שמן. ההורים עזבו את נהלל ועברו לחיפה. מנחם גדל והיה לחקלאי ולאיש "הגנה" שעשה את הכשרתו ברמת יוחנן. בתקופת מלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת בבריגדה היהודית. כשחזר ארצה אחרי שהשתחרר מהצבא הבריטי, נקרא מיד לשירות פעיל ב"הגנה". כמפקד יחידה השתתף בפיצוץ גשרים בבקעת-נטופה. בראשית מלחמת-העצמאות היה מ"כ-חי"ש בחטיבת "כרמלי". השתתף בפעולת-גמול נגד כפר הפורעים בלד-א-שייח'. אחר-כך עבר לנהריה והיה פעיל באבטחת הדרך מעכו לחיפה. הוא היה בשיירת יחיעם והצליח לפרוץ לו דרך עם מכוניתו ולהציל על-ידי כך חיי תשעה חברים, אשר יחד אתם הגיע לנקודה הנצורה. שם היה הכוח המעודד והמשרה ביטחון סביבו. גם בשעת החלפת כוחות-המגן שם הוציא את כיתתו מהמקום בשלום. מיד הוטלו עליו פעולות נוספות. הצטיין בייחוד בכיבוש אכזיב, השער לגליל המערבי. לאחר בלימת הפלישה בעמק-הירדן נטלו כוחותינו את היוזמה ותקפו באזור הגלבוע. לאחר שנתפסה אחיזה ברכס הגלבוע תקפה חטיבת "כרמלי" בליל 2-3 ביוני את ג'נין וכבשה את המשלטים החולשים על העיר. הצבא העיראקי, שעבר לשומרון לאחר כישלונו בעמק-הירדן, ריכז כוחותיו ותקף נגד, ובלחץ התקפה זו נאלצו כוחותינו לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן. הניח אחריו אישה ובת. אחיו הצעיר ממנו, אליעזר (ילינקה) הקדים אותו במות-גיבורים. בהגיע אליו הבשורה הרעה שהה ביחיעם, אך לא ניתן לו לבכות את האח, כי בה בשעה נקרא לפעולה, התאושש ועשה כהלכה את המוטל עליו. אחיו היה בין חללי נבי-יושע, ומנחם היה בין אלה שיצאו לחפש את גופות הנעדרים והספיק להשתתף בקבורתם. זכר שני האחים הגיבורים הועלה בספר "אשר שכלנו" לזכר בני נהלל. ביום כ' באב תש"י (3.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.