Gal Hazan

בן בתיה ופיני. גל נולד בחיפה ביום ט"ו בטבת תשנ"ח (13.1.1998). ילד שני להוריו, אח של אלמוג וים. גל גדל בכפר גלים, כפר נוער חינוכי הנמצא מדרום לחיפה, ולמד במקום, בבית הספר "גלים". כשהיה בחטיבת ביניים המשפחה עברה לגור בעתלית, אך הוא המשיך ללמוד בתיכון בכפר גלים, שם בלט כתלמיד מצטיין ובעל ידע רב במקצועות המחשבים והטכנולוגיה, חברותי ואהוב על כל מוריו. הוא השתלב בלימודים במגמת האלקטרוניקה, בלט בכישרונו בתחום וסיים את התיכון בהצלחה. באישיותו ובאופיו היה נער מופנם ושקט, אהוב על חבריו, עם שובבות נערית וחיוך תמידי על פניו. היה לו מעגל חברתי גדול איתו הירבה לבלות, כן אהב מאוד להאזין למוזיקה מגוונת. משחר ילדותו, אהבתו הגדולה של גל הייתה למשחק הכדורגל והוא נהג להתאמן עם שני אחיו. תחילה שיחקו בקיבוץ החותרים ובהמשך עם קבוצת "מכבי חיפה". שלושת האחים הצמודים גילאית הירבו לשחק וליהנות יחד, ואם רבו השלימו במהרה - קשר קלאסי של אחים, סיפר האב. לצד הכדורגל, אהב גל לדוג ונהנה מהשקט והשלווה שבתחביב זה. הוא בילה רבות בחופי עתלית וגבעת אולגה עם חכה. את אהבת המים ירש מהוריו. הוא נהג להתאמן בשחייה בבריכת "מכבי" בכרמל יחד עם אחיו אלמוג, וכן שחה עם אביו בבריכה בכפר גלים. עם הזמן התפתחה אצלו אהבה לצלילה. אביו סיפר כי לאחר עבודה מאומצת גל רכש לעצמו רובה צלילה, ואחד הבילויים המשפחתיים האהובים היה צלילה בחופי הים התיכון ובחופי אילת במסגרת נסיעות משותפות של האב ובנו. הקשר בין גל ובני משפחתו היה קשר חזק ואמיץ, שהלך והתהדק עם גילוי מחלת הסרטן אצל אימו. האם נלחמה במחלת הסרטן במשך ארבע-עשרה שנים, וילדותו בצל מחלתו הקשה של אימו הייתה לא פשוטה בעבורו. הוא היה קרוב מאוד לאימו, סייע בטיפול בה ועזר באחזקת הבית, ולעיתים, כדי לשנות אווירה, נסע לבקר חברים או להתארח אצל דודותיו המתגוררות בחדרה, שם נהג לבלות עם בני דודיו בני גילו. האם נפטרה ב-2016, והכאב על לכתה ליווה אותו בכל אשר פנה. עוד כנער בלט גל כיזם ובעל חוש עסקי-טכני מפותח. הוא התמחה בכל הקשור לטלפונים סלולריים, הביע עניין רב בנוגע לחידושים ולהמצאות בתחום והיווה כתובת עבור כל מי שביקש להתייעץ בנושא. לפני הגיוס הקים עם אחד מבני דודיו עסק של ניקיון רכב עד בית הלקוח. תחילה פנו הוא ובן דודו לשכנים באופן יזום, ואולם עד מהרה השמועה על העסק עברה מפה לאוזן והוא נחל הצלחה רבה. ההכנסות מהעסק שימשו אותו לרכישת אופנוע, והיה זה בבחינת חלום שהתגשם עבורו. הוא אהב מאוד לרכב על האופנוע, אהב את תחושת השחרור המתלווה לרכיבה. לאור הצטיינותו של גל בלימודים הוא שקל תחילה לימודי עתודה טרם הגיוס, ואולם החליט לוותר על הרעיון ולהתגייס לצה"ל. בהיותו בן למשפחה ציונית ציפה בקוצר רוח למועד גיוסו וראה בשירות בצה"ל שליחות, היה חדור מוטיבציה וביקש לשרת שירות משמעותי כלוחם באחת מהסיירות ביחידות הקרביות. הוא אף שקל לפתח קריירה צבאית, בציינו את החשיבות של התרומה למען המדינה שכן "אין לנו ארץ אחרת". כהכנה לגיוס, החל גל להתאמן עם אחד מחבריו בריצה ואף לקח חלק בגיבוש לשייטת 13, ממנו נשר ואז החליט לשרת בגבעתי – גם בשל צבע הכומתה, כדברי אביו. ביום 20.11.2016 התגייס לצה"ל, ושובץ לשירות בחטיבת גבעתי. בחודשים הבאים התאמן ללא הרף, שכן היה עקשן ברצונו לסיים את המסלול המפרך. גם בצבא שמר גל על קשר הדוק למשפחה, וככל שהתאפשר לו ביקר את משפחתו המורחבת – דודותיו, סביו וסבתותיו, כשהוא רכוב על אופנועו האהוב. טוראי גל חזן נפל בעת מילוי תפקידו ביום ט' בטבת תשע"ז (7.1.2017). בן תשע-עשרה שנים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אב ושני אחים. על מצבתו כתבה משפחתו: "חלק ענק מאיתנו לקחת והרבה ממך השארת. ננצור את החיוך שלך לעד". על המצבה מונח פסל שהכין אביו, בדמות האופנוע של גל שהוא כל כך אהב. גל מונצח באתר האינטרנט "לזכרם" של כפר גלים.