Moshe Avnaim

משה, בן סניורה ושמריהו, נולד ביום ח' בתשרי תש"י (1.10.1949) בחדרה. משה סיים את חוק לימודיו בבית-הספר היסודי "הבונים" בקרית-ביאליק. הוא היה חובב ספורט נלהב. משה שיחק בכדורגל מילדות, תחילה עם חבריו בשכונה ואחרי-כן ב"מכבי" קרית-ביאליק. הוא שיחק גם בכדורסל ועסק גם בג'ודו. הוא היה מדריך ג'ודו במועדון-הנוער "קדימה" בקרית-שמריהו. כן אהב מוסיקת ג'אז ושירי-עם והרבה להאזין לתזמורות ולאמנים ולהקליט להנאתו. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי יצא משה לעבודה. תחילה עבד בנמל, אך משלא מצא סיפוק בעבודתו החליף כמה מקומות עבודה עד שנקלט במפעלים הפטרו-כימיים. שם הצטיין בעבודתו כמסגר-מכני, מקצוע שלמד והשתלם בו. משה היה צעיר חברותי, עליז ואוהב-חיים, ואהוב על חבריו הרבים. הוא היה שקט ומסור; לא נרתע מהעבודה המפרכת ביותר ומהמאמץ הגדול ביותר. היה בעל כושר-גופני מעולה, בריא ומוצק. תמיד הצטיין בגישתו הרצינית והאחראית לכל אשר עשה. משה גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1968 ושירת בחיל-השריון. הוא הוכשר כאיש צוות-טנק, סיים קורס תותחנות-טנקים והיה חייל מצטיין. הוא היה בעל כושר ביצוע וידע מקצועי, וביצע תמיד במסירות ובנאמנות את המשימות שהוטלו עליו. תמיד היה מוכן לעזור לחבר והיה אהוב מאוד על מפקדיו ועל חבריו. הוא שנא מריבות וחיכוכים והיה ידוע כמשכין שלום בין חבריו. משה היה איש משפחה למופת. רבה הייתה גאוותו על הבית שהקים אחרי שנשא לאישה את מזל חברתו. במו-ידיו בנה, תיקן, שכלל ושיפץ אותו. כאשר נולדה בתו, לא היה מאושר ממנו והוא הקדיש לה את רוב זמנו הפנוי. במלחמת יום-הכיפורים לחם משה כתותחן בטנק "סנטוריון" ברמת-הגולן. ביום הראשון למלחמה ניהלו, הוא וחבריו, קרבות בלימה קשים ועקובים מדם נגד הסורים והדפו את טנקי האויב, שהגיעו עד לגשר בנות-יעקב. אור לי"א בתשרי תשל"ד (6.10.1973) נפגע ונהרג מפגיעה ישירה בטנק שלו ליד נאפח, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהריה. השאיר אחריו אישה ובת, הורים ואחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. דברים לזכרו פורסמו בחוברת שהוציאה לאור מפקדת החטיבה, שבשורותיה לחם משה ונפל.