Giora Tzur

גיורא, בן שרה ומרדכי, נולד ביום י"ח בטבת תש"ח (31.12.1947) בטבריה. בגלל קרבות שהתחוללו באזור עמק הירדן בזמן הולדתו, נאלצו הוריו, שהיו חברי קבוצת כנרת, לשלחו לחיפה עד שישככו הקרבות. לאחר שחזר למשק, סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר המקומי, ואחרי-כן המשיך וסיים שלוש שנות לימוד בבית-הספר התיכון "בית ירח", שם למד במגמה החקלאית. עוד מילדותו החל ללמוד לנגן בקלרנית ואחרי-כן ניגן בתזמורת הילדים של עמק הירדן. בבית-הספר התיכון השתתף בשיעורי גדנ"ע וככל בני הקבוצה היה חבר בתנועת "הנוער העובד". הוא היה חובב ספורט ועסק בעיקר באתלטיקה קלה ובמשחק הכדורסל, וגם השתתף בתחרויות שונות בענף ספורט זה. גיורא היה נער עליז ואוהב חיים. תמיד היה מאיר פנים לזולת, שמח לעזור, לשמוע ולייעץ לכל מי שפנה אליו בבעיה או בבקשה. תמיד היה חביב, נעים וחברותי. הוא היה סמל השמחה, השובבות והעליזות במשק. כשסיים את לימודיו התיכוניים יצא לשנת שירות בקיבוץ עין גדי ועסק שם בעבודות חקלאות שונות. גיורא גויס לצה"ל במחצית יולי 1966 והוצב לנח"ל. לאחר שעבר קורסים שונים והשתלמויות מונה מפקד-כיתה. ביולי 1969 שוחרר גיורא מהשירות הסדיר וחזר למשק. לאחר שעבד בענפים שונים הגיע לענף הבננות והתחיל לעבוד שם. כתב עליו אחד החברים שעבד עמו במטע: "את גיורא הכרתי רק הודות לעבודתנו המשותפת במטע הבננות; הכרתיו ונפשי נקשרה אליו בעבותות של אהבה ותקווה. אהבה בשל מאור פניו המתמיד, הנכונות להקשיב ולעזור לכל, בשל דרכו לבצע כל עבודה ביסודיות ומתוך שמחת היצירה. בתקווה כי בשל חריצותו, רצונו ויכולתו, ראיתי בו את אחד מעמודי התווך, שעליהם עתיד מטע הבננות להישען. קיוויתי והאמנתי שאם כאלה הם נציגי המשמרת הצעירה של חברתנו היוצרת, הרי לא אלמן ישראל". בד בבד עם עבודתו במטע, היה פעיל גם בוועדת התרבות של המשק ואף החל לעסוק בהקמת מועדון לצעירים. גיורא יצא לתקופות של שירות מילואים ובשנת 1970 עבר קורס ומונה מפקד כיתה בחרמ"ש. הוא נשא אישה וכעבור זמן נולדה לזוג בת. הוא היה אב ובעל למופת, מסור, נאמן, דואג ואוהב. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נקרא גיורא ליחידתו. הוא התייצב ויחד עם חבריו נשלח לסיני. בתחילה עסקה יחידתו בפעולות מבצעיות שונות ובמחצית אוקטובר סופחה לאוגדת שרון. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973) חצתה היחידה את תעלת סואץ והוטל עליה לכבוש את מתחם האויב "אורחה". כוח האויב במתחם היה גדול והקרב היה קשה וקטלני. המתחם נכבש, אבל גיורא נפל חלל בקרב על כיבושו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקבוצת כנרת. השאיר אחריו אישה ובת, הורים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד יחידתו: "גיורא נפל במערכה בעת מילוי תפקידו בגדה המערבית של תעלת סואץ. גיורא שירת ביחידת שריון והיה אהוד על חבריו ועל מפקדיו כאדם וכלוחם". משפחתו וקבוצת כנרת הוציאו לאור עלון לזכרו של גיורא ובו מדברי חברים, מפקדים ובני המשפחה, שסיפרו על דמותו ועל דרך חייו.