Yaakov Ben-Atar

בן מרים ושמעון, נולד ביום י"ד באדר א' תרפ"ט (24.2.1929) בירושלים. יעקב היה נצר למשפחה ספרדית אצילה של סופרים ומשכילים וחוקרי כתבי-הקודש, חוטר מגזע הרה"ג חיים בן-עטר בעל "אור החיים", נכד הרה"ג יעקב בן-עטר, ראב"ד לעדת המערביים בירושלים. דודו היה חיים בן-עטר, עורך העיתון היומי "החירות" בזמן שלטון התורכים, שלחם להפצת הלשון העברית והרעיון הציוני והלאומי בארץ-ישראל. עוד בהיותו בבית-הספר העממי הדתי "אהרון" גילה יעקב כשרונות בלתי-מצויים ובעזרת מנהל בית-הספר קיבל מלגה כדי להמשיך בלימודיו. כאשר סיים את לימודיו התיכוניים נתקבל לאוניברסיטה ואף בה קיבל מלגה. באוניברסיטה למד ספרות ערבית, היסטוריה ולשון עברית. הוא התעתד לעסוק בהוראה. יעקב היה פעיל בתנועת "המכבי הצעיר". בהיותו בן 17 וחצי כבר שימש בתפקיד מרכז ארצי של התנועה והתאמץ למזג את "הצופים" עם "מכבי הצעיר" לתנועה אחת בארץ. לרגל תפקידיו החינוכיים בתנועה נדרש להשתחרר מהגיוס, אך לא הסכים לכך וניסה למזג לימוד ושירות, כשאר חבריו הסטודנטים בירושלים. יעקב השתתף בקרבות במבואות ירושלים ונמנה עם אנשי מחלקת הל"ה ("מחלקת ההר"), לוחמי פלמ"ח וחי"ש שנשלחו כתגבורת לגוש עציון לאחר ההתקפה הגדולה על הגוש ביום 14.1.1948. הלוחמים יצאו לדרכם מהרטוב בליל 15-16 בינואר כשהם עמוסים בנשק, תחמושת וציוד, אך בשל שעת היציאה המאוחרת וקשיי הדרך לא הצליחו להגיע לגוש בעוד לילה. עם שחר התגלתה המחלקה על-ידי כפריים באזור הכפרים בית נטיף, ג'בע וצוריף שהזעיקו את ערביי הסביבה למקום ואלה כיתרו את המחלקה. הלוחמים התארגנו על אחת הגבעות ("גבעת הקרב" כיום) ולחמו בהמוני הערבים עד שנפלו כולם בקרב ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). בן 19 היה יעקב בנופלו. הוא נקבר בכפר עציון. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.