Eliezer Baklash

בן משה ושושנה. נולד ביום י"ד בטבת תש"ז (5.1.1947) באדמונד שבאוסטריה. משפחתו עלתה ארצה בשנת 1948. למד בבית הספר היסודי "דגניה" שבטירת הכרמל, מקום מגוריו. מחנכתו בבית הספר כתבה עליו לאחר נפלו: "הוא היה מנומס וצנוע והשתלב יפה בחיי הכיתה. חבר טוב היה ומוכן לעזור לזולתו. כל משימה שהוטלה עליו היה ממלא בנאמנות ובאחריות ללא סייג". מייד לאחר שסיים את לימודיו היסודיים יצא לעבוד ותוך כדי עבודה למד מיכון חקלאי. הוא אהב את העבודה ואת כלי העבודה והרבה מזמנו היה מקדיש להם. הוא אהב לנהוג בטרקטור הכבד והרועש והיה אוחז בהגה בבטחה, בידיו הנאמנות והחזקות. עוד מהיותו צעיר היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" ב"קבוצת כרמל". הוא היה פעיל מאוד בתנועה, השתתף בהווי הסניף שלו ולא היה מחמיץ ערבי הווי, או כל פעולה הקשורה בסניף. כל זאת עשה בשמחה ובעליצות. כשחבריו תיכננו לצאת בשבת למשחק כדורגל, היה הוא אומר: "אני יוצא לטיול בשעה שבע", כי אהב מאוד את הטבע ואת הטיולים; ולמחרת בשבע היו מופיעים גם חסידי הכדורגל, כי החבר'ה פשוט העדיפו לצאת עם אליעזר וביכרו את הטיול על פני משחק הכדורגל. בצאתם לא הייתה לו מטרה קבועה, כי "מה זה משנה?" היה אומר אליעזר: "נגיע למקום יפה בסופו של דבר". את הכרמל "חרש" לא פעם ותמיד היה מתפעל מחדש מיופיו ומיפי הנוף הנשקף ממנו. מדי יום ביומו, לאחר סיום עבודה מפרכת, היה נוהג לתרגל עצמו בהרמת משקלות ובשבתות היה יוצא לשחייה קלה בים, או לרחצת לילה בים, בכפר גלים. לאחר השחייה היה נוהג לרוץ קילומטרים אחדים לאורך החוף. הוא השתתף גם בצליחת הכנרת ובצעדות ארבעת הימים. בסוף ספטמבר 1965 גויס אליעזר לצה"ל והוצב לנח"ל. הוא יצא יחד עם קבוצתו כחבר בגרעין "קדש". בשל"ת המוקדם ביפתח עבד בפלחה. הוא יצא לטירונות ואחריה יצא לקורס מ"כים. בסוף הקורס, שובצו המ"כים החדשים לבסיסים שונים בנח"ל ואליעזר נשאר בבית הספר למ"כים כמדריך למחזורים הבאים ועשה שם כמדריך במשך כשנה אחת. כלוחם השתתף במלחמת ששת הימים בכיבוש מתחם אום-כתף. על המלחמה לא סיפר דבר, אך מאוחר יותר, לאחר שחברים שהשתתפו בקרב על אום-כתף סיפרו את פרשת הקרב, נוכחו הכל לדעת מה היה חלקו בפעולה. לאחר המלחמה קיבל עליו תפקיד של מפקד מחלקה, תחילה באשדות יעקב ולאחר מכן בעין גב. אליעזר אהב את הצבא, אך לא משום שהיה שש אלי קרב. הוא תכנן להתנדב לצבא הקבע, אך כיון שעמד לשאת אישה השתחרר משירותו ונתקבל לעבודה כמכונאי בתעשייה הצבאית. אחרי נישואיו קבע את מגוריו בטירת הכרמל, ליד הוריו, כי היה קשור אליהם עד מאוד, אך אליעזר לא השלים עם המצב ולאחר שהבטיח, גם לאשתו וגם להוריו, שלא יעשה בתפקיד קרבי, אלא ישרת כמכונאי בחיל הים, הצטרף לצבא הקבע. ביום ד' בתמוז תש"ל (8.7.1970), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. ספר לזכרו הנושא את השם "אליעזר" יצא לאור לאחר נפלו; המשפחה הקימה ספריה לזכרו בישיבת "אגודת ישראל" בטירת הכרמל, המשמשת גם כבית כנסת.