Avram Hadida

בן מימון ומרסלה. נולד ביום כ"ד באייר תשי"א (30.6.1951) בקזבלנקה שבמרוקו. משפחתו עלתה ארצה בשנת 1957. למד בבית הספר היסודי "יבנה" ובבית הספר התיכון המקצועי "תו"ם" (תורה ומקצוע) שבמסגרת "אורט" - שניהם בקרית אתא. השתתף בפעולות הגדנ"ע והיה יוצא למסעות. הוא אהב ספורט והרבה לשחק כדורגל. הוא התעניין ביחוד בנושאים מדעיים וטכניים וגילה נטייה לעבודות חשמלאות, נגרות, מסגרות וכדומה. לכן למד, אחרי שגמר את לימודיו התיכוניים, בפנימייה הטכנית של חיל הים. בעודו נער החליט כי לכשיגדל יפליג באנייה וירוויח כסף, כדי לעזור להוריו לחיות חיי רווחה. ערב מלחמת ששת הימים התנדב במסירות רבה לעזור בדרכים שונות: יצא עם השוטרים לדאוג לסיורי ההאפלה והלך לתרום דם, בלי חשש ומורא. באוקטובר 1969 גויס לצה"ל. כעבור חודשיים בערך, נפצע בעת מילוי תפקידו בהתפוצצות משאית התחמושת באילת. ביום כ"ב בשבט תש"ל (29.1.1970), חמישה ימים לאחר מכן, מת מפצעיו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. לאחר שנפל כתב מורו בבית הספר "תו"ם" רשימה קטנה עליו ובה נאמר: "זוכר אני אותו בהיותו ילד נקי, שקט ומנומס. פיקח היה וגם אחראי, מסודר ודייקן ובמיוחד הקפיד למלא את רצון הוריו. - - - הילד גדל והפך לנער נחמד, שוקד על לימודיו וידע למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם. בגיל ארבע-עשרה הגיע לבית הספר בו לימדתי אני, כאן הכרתיו יותר מקרוב. תמיד התבלט בהתנהגותו המנומסת וברגש האחריות שלו. 'עסקן ציבורי' של כיתתו היה, המוכן תמיד לכל תפקיד שבית הספר הטיל עליו, כשם שהיה מוכן תמיד לעזור לחבריו, שנזקקו לעזרתו. במיוחד בלטה אצלו אהבתו להוריו; דברי הוריו היו מקודשים בעיניו. זוכר אני את חיבורו שכתב בבחינת הכניסה שלו לבית ספרנו, על הנושא 'רגע נעים ליד אבא'. מתוך שורותיו של החיבור צפו ועלו רגשות עדינים של אהבה להורים. לאחר כיתה י' עזב את בית ספרנו ועבר למסגרת לימודים אחרת - - - אך גם לאחר שגויס לצה"ל הספיק לבקרנו כמה פעמים. גם בתור חייל המשיך להיות אותו נער אחראי, הממלא את תפקידו במסירות ובנאמנות לשביעת רצון מפקדיו - - - ". ספר תורה על שמו הוכנס לבית הכנסת יצחק בן צבי.