Ofir Zioni

Staff Sgt. Ofir Zioni, 21, a squad commander in the Golani Brigade, from Yokne’am Illit, was killed on October 7 battling the Hamas invasion of the Erez outpost.

He was stationed at the small Erez outpost next to the Zikim base that morning. He and his comrades were among the first to battle the terrorists who had stormed across the Gaza border just a couple kilometers away.

They jumped into action and suited up with the start of the fighting, but were vastly outnumbered. Early on in the battle, Ofir was hit by two bullets that breached a gap in his ceramic vest, and he was killed on the spot.

He was buried on October 9 in Yokneam. He is survived by his parents, Noga and Ron, and his siblings Nir and Shir.

Four other members of Ofir’s platoon were also slain that morning — Cpt. Itay Maor, Sgt. Uri Locker, Sgt. Amit Tsur, and Sgt. Dvir Lisha. Just days before they were all slain, the five soldiers, who were close friends, took a photo together that served as a chilling memorial after their deaths.

Born and raised in Yokneam, Ofir was an active member and later counselor in his local scout troop. He loved to play soccer with his friends and was a dedicated fan of the Maccabi Haifa team as well as FC Barcelona, according to a memorial site.

After finishing high school, Ofir did a year of national service at a dormitory in Kfar Saba for kids with challenging backgrounds, and dreamed of pursuing a career in education. He enlisted in the IDF in December 2021, and was placed in the Golani Brigade.

Ofir’s aunt, Vered, wrote on a memorial page that it was so hard to imagine never seeing him again, and never making any new memories.

“We won’t see you anymore, we won’t have that smile anymore, there won’t be anyone to open their heart and help every friend, we won’t be privileged to experience the quietness inside you, or your healthy but precise appetite,” she wrote.

“You won’t see you curl up with Shiri after Friday night dinner, we won’t see you exchange words of friendship and love with Nir, and no tournament of [the card game] Taki or [board game] Settlers of Catan on the balcony will ever be the same again without you.”

His brother, Nir, wrote on a memorial page on the Maccabi Haifa site to “Ofir, a boy who was all heart.”

“A kid with endless generosity who loved helping others, kids, women, adults and the elderly — everyone,” added. Nir. “And all with quiet and a magical, captivating smile. Everything with modesty and humility and endless love.”

Ofir, he added, “was always caring and made sure everything was OK with everyone around him, and was always there to support and give a warm and loving hug in a way unique just to him. A magical kid. Our dear Ofir, your smile, your embrace and your laughter will accompany us always, and you will stay in our hearts forever.”

בנם של נוגה ורן. נולד ביום ה' בתשרי תשס"ג (11.9.2002) במושב גבע כרמל שליד עתלית. אח לניר ושיר. כשהיה בן ארבע עבר עם משפחתו ליקנעם עילית, ובה גדל והתחנך. למד בבית הספר היסודי "דליות" ובחטיבת הביניים ותיכון "אורט יגאל אלון" במגמת מדעי המחשב ופיזיקה. היה תלמיד מצטיין, ערכית וחברתית. אופיר ("אופירצי") בלט בצניעותו, בשקט הפנימי שלו ובטוב ליבו, ובכל מקום שאליו הגיע הפיץ אור, שמחה ואהבה. ראה בכל אדם את הטוב והאמין שאין לשפוט אף אדם. ידע להקשיב, לתת עצה טובה ולעזור, וכל זאת בענווה ובלי לצפות לתמורה או לתודה. אהב מאוד ספורט. בילדותו התאמן בקבוצת הג'ודו בעירו והשתתף בתחרויות וכשבגר שיחק בקבוצת הכדורסל "הפועל יקנעם". במיוחד אהב כדורגל, ומגיל צעיר נהג לשחק עם חברים במגרש השכונתי. העריץ את מועדון הכדורגל של ברצלונה והיה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה". היה לו מנוי למועדון והוא נסע למשחקים בכל רחבי הארץ. אהב מאוד לטייל במסלולי הטבע בישראל, ובמיוחד בצפון הארץ, ובכל הזדמנות שהייתה לו טייל עם חבריו ובני משפחתו. אופיר חלם לעסוק בחינוך בלתי פורמלי, ואהבתו לחינוך באה לידי ביטוי כבר בגיל צעיר. בכיתה י' החל להדריך בתנועת "הצופים", בה היה חניך מכיתה ד' בשבט "שחר", ובכיתה י"ב מונה לראש גדוד (רשג"ד). בכל פעולה שהכין דאג להעביר לחניכיו מסרים וערכים שהיו חשובים לו. חניכיו מתארים אותו כמדריך אהוב, נערץ ומוערך שפועל מתוך שליחות, המדריך "שכל אחד היה חולם שיהיה לו". לפני הצבא יצא לשנת שירות בפנימיית "שטיינברג" בכפר סבא, שם הדריך ילדים בכיתות ז'–ט'. לאופיר הייתה השפעה עצומה על חניכיו. הוא המשיך ללוותם גם לאחר גיוסו לצבא. ביום 9.12.2021 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת "גולני". בכך מימש את רצונו להיות לוחם ולהגן על המדינה. תחילה שירת כלוחם בגדוד 51 ולאחר מכן יצא לקורס מפקדי כיתות. בקורס בלט מאוד ביכולותיו הצבאיות ובתכונותיו הטובות. חבריו לקורס העידו כי היה תמיד הראשון לסדר ולנקות, לסייע לכולם ולעזור בהקמה של דברים בשטח. בתום הקורס חזר לשרת כמ"כ בגדוד 51. בתפקידו כמ"כ באו לידי ביטוי דבקותו במשימה ויכולת המנהיגות שלו. אופיר היה מפקד מקצועי ובעל ידע רב בנושאי לחימה, הוא נתן דוגמה אישית והתנדב ראשון לכל משימה. לאחר ארבעה חודשים בלבד כמפקד בגדוד זכה לאות הצטיינות. לצד מקצועיותו נהג באנושיות ובכבוד בחייליו ודאג לכל צורכיהם. בשל כך הם העריכו אותו וראו בו מודל לחיקוי. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. בבוקר זה החלה מלחמה. באותה שבת אופיר היה במש"א (מוצב שליטה אזורי) ארז שליד קיבוץ זיקים, הגובל בצפון רצועת עזה והוא קו ההגנה הראשון ליישובים שבסביבה. כאשר החלו מטחי הרקטות, אופיר יצא עם חייל נוסף לחוף זיקים כדי לבלום את המחבלים שביקשו לחדור לישראל מכיוון הים. כשהגיעו אל החוף הם פתחו בירי על המחבלים, אולם כאשר הבינו שמולם ניצבים עשרות מחבלים החליטו לחזור למוצב ולנסות להגן על היישובים מתוך המוצב עצמו. במהלך חילופי האש במוצב נפגע אופיר משני כדורים בין צלעותיו ונהרג. במותו הגן על המוצב ועל היישובים הסמוכים, מנע את כיבושם והציל אנשים רבים. סמל אופיר ציוני נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ביקנעם. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון. משפחתו של אופיר הקימה לזכרו אנדרטה בטבע, ליד המאגר של קיבוץ דליה, שם הוא נהג לשבת עם חברים, לשתות קפה או בירה מול השקיעה וליהנות מיופיו של המקום ומהשלווה. כדבריו: "הנופים הכי יפים נמצאים במקומות הלא צפויים". משפחתו הוציאה לזכרו מדבקות וג'קט שעליהם מתנוססים משפטים המתארים את אופיר: "מים שקטים חודרים עמוק", "בעוז ובענווה", וכן דגל ישראל עם הדפס דמותו עליו ופותחני בקבוקים עם הכיתוב -"One more beer for Ofir". יקב "אדיר" הוציא לזכרו בקבוק יין הנושא את תמונתו ואת השם "OFIRTZI". תלמידי תיכון 'מקיף נשר', בשיתוף פעולה עם אביו של אופיר, כתבו וביצעו שיר לזכרו. השיר ניתן להאזנה באתר "יוטיוב" ובאתר לזכר אופיר. אחותו הקימה לזכרו אתר בשם "אתר לזכרו של אופיר ציוני ז"ל", ובו סיפור חייו, דברים מפי חבריו ובני משפחתו, תמונות ושירים שאהב. לזכרו הוקם דף הנצחה באינסטגרם, "ofirzioni_stories". ביישוב מגוריו של אופיר, יקנעם, הוקמה לזכר הנופלים במלחמה כיכר "עד עולם", ובגינה עירונית נשתל עץ לזכר כל נופל.