Kristof Orbah

בן מיכאל ווילה. נולד ביום י"ט בחשון תשי"ח (13.11.1957) בוורשה שבפולין. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1968. כריסטוף למד בבית-הספר היסודי בוורשה וכשעלה לישראל המשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי ע"ש דוד סטון שבירושלים. אחרי-כן למד בבית-הספר 'אורט-נביאים' שבירושלים, אך נטש את בית-הספר כשהיה בכיתה י"ב, עמד בבחינות-הבגרות אקסטרנית וזכה בציון 'טוב-מאוד'. הוא היה תלמיד טוב ורציני ואהב במיוחד את לימודי ההיסטוריה. בבית-הספר התיכון, שם למד במגמת המכניקה העדינה, העדיף כריסטוף דווקא את לימודי התנ"ך, ההיסטוריה, הכימיה והפיסיקה. משום שהיה נער חלש וביישן, החליט לשפר את כושרו-הגופני, כדי שיקל עליו להשתלב בחברה ולהתגונן בשעת-הצורך. הוא החל לעסוק בג'ודו, במסגרת חוג לג'ודו של ימק"א, והקדיש זמן להרמת משקולות ולפיתוח הגוף במרכז הקהילתי שבקרית- יובל בירושלים. הוא אף השתתף בחוג סיף ושחייה בבית-הנוער העברי שבירושלים. בילדותו הצטרף כריסטוף לתנועת-הנוער 'הצופים' ואחרי-כן עבר לתנועת 'הנוער העובד והלומד' שבשכונת קרית-יובל. לדברי חבריו לקן תרם הרבה לפעילות הקן ולארגון גרעין הנח"ל שהוקם ברבות הימים. כריסטוף אהב ספרות והרבה לקרוא ספרי היסטוריה יהודית, ארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, ספרי הרפתקאות, מדע בדיוני ואמנות. הוא אהב ציור ופיסול וכשהיה בן 6 הקסים את כל הסובבים אותו בפסלונים הקטנים שיצר. בבית- הספר היסודי השתתף במשחקי-השחמט העירוניים וזיכה את בית-ספרו במקום השלישי. כריסטוף היה בחור רציני, בעל מזג חם וטוב-לב, ישר-דרך ורודף-צדק. היה בן מסור וידיד טוב המוכן תמיד לעזור להוריו בבית, לחבריו בלימודים ובתנועת-הנוער או לכל אדם הזקוק לעזרה. הוא היה סגור באופיו והתקשה ביצירת קשרי קרבה לאנשים. על-כן לא היו רבים חבריו הקרובים והדבר כאב לו והמריצו להשתדל ככל-האפשר. הוא אהב ילדים וידע ליצור עמם קשר בלתי-אמצעי, פשוט וטבעי. הוא אהב את נופי הארץ והרבה לטייל ולסייר במקומות רחוקים ומעניינים. כשהיה כריסטוף בן 16, הצטרף למשמר האזרחי. ידידיו למשמר האזרחי מספרים: "במשמר האזרחי ראה כריסטוף את אחת הדרכים להגשמת פרץ החלוציות והוא לא נרתע מלהתנדב בשעות הקטנות של הלילה ובכל תנאי מזג-אויר. במסירותו שימש דוגמה לנערים רבים בגילו, ואנו הכרנו בו כנער שקט, מסור לתפקידו ובעל כושר רב ונכונות למלא אף את התפקידים של האחרים". לקראת גיוסו לצה"ל הגביר כריסטוף את אימוני הכושר-הגופני, שעסק בהם דרך-קבע ולמרות ליקוי מסוים בראייתו קיוה להתקבל ליחידת-שדה מובחרת. בזמן שנותר לו עד למועד גיוסו שהה בקיבוץ נען במסגרת גרעין הנח"ל. כריסטוף גויס לצה"ל בפברואר 1977. לאחר הטירונות נשלח לקורס טכנאות מטוסים בבית-הספר הטכני שבחיפה. הוא היה חייל רציני ומקובל על חבריו ועל פקודיו, אך את מקצועו הצבאי לא אהב וקיוה לעבור ליחידת-שדה. ביום י"ט בסיון תשל"ז (5.6.1977) נפל כריסטוף בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים. השאיר אחריו הורים ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "טוראי כריסטוף היה חייל שקט וממושמע. הוא מילא את תפקידו במסירות ובשקידה, אהב לעזור לחבריו בכל בעיה והיה אהוד ומקובל על כולנו". משפחתו נטעה לזכרו חורשה בת 1000 עצים ביער ירושלים.