Ofir Shoshani

בתם הבכורה של מירה ושי. נולדה ביום ו' באדר א' תשס"ג (8.2.2003) בקיבוץ כפר עזה שבנגב המערבי. אחות גדולה לעומרי ועמית. אופיר גדלה והתחנכה בכפר עזה, למדה בבית הספר היסודי המקומי ובתיכון "שער הנגב". היא הייתה תלמידה מצטיינת, ילדה יפה, אצילית, חברותית, אהובה ומוקפת בחברים רבים. כשהייתה בת עשר, צולמה לכתבה במהדורת החדשות של ערוץ "רשת 13", יחד עם חבריה לקבוצת "שיטה" בקיבוץ. הכתבה עסקה בהתמודדותם של הילדים עם ההסלמה הביטחונית שחלה באזור בקיץ 2014, בימים שלפני מבצע "צוק איתן". אופיר הייתה דמות בולטת בקבוצה, חברת אמת קשובה, מכילה ומבינה, שתמיד ידעה לראות את מי שעומד מולה והאירה כל חדר בחיוכה ובצחוקה המתגלגל. ב-15.12.2021 התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל המודיעין. אחרי הטירונות יצאה לקורס מ"כים (מפקדי כיתה) של מערך מגל, ובסיומו שימשה כמפקדת כיתת טירונים בבסיס "מפרשית" של חיל המודיעין. היא הייתה מפקדת מוערכת ונערצת ותוארה על ידי הטירונים כלביאה אמיתית, שדאגה להם כמו אם ונלחמה על הטוב ביותר עבורם. במסמך תפיסת תפקיד המפקד שכתבה באותה התקופה, פירטה אופיר מה דרוש על מנת להיות מפקדת טובה. בין היתר, כתבה על חשיבות הסבלנות, על למידה מתוך התבוננות בהתנהלות הסגל הוותיק, ועל היכולת להתקדם באמצעות שאילת שאלות, ניסוי וטעייה. עוד ציינה את הדוגמה האישית שמפקדת צריכה לתת לחייליה, את הצניעות והשקט שבהם יש לגשת לטירונים, ולהפגין בפניהם חיוביות ושאיפה למצוינות. שאיפתה הייתה שחייליה יפעלו לא מכוח הסמכות והדרגה שלה אלא מתוך כבוד אליה כאדם. היא זכרה את תחילת דרכה בצבא, ידעה להזדהות עם הטירונים והעניקה להם את התמיכה המדויקת לה נזקקו. בנוסף, הקפידה להעצים אותם ולאפשר להם מקום לביטוי אישי בכל הזדמנות. במקביל, אופיר עזרה לכל איש סגל במחלקה ובפלוגה ועשתה זאת באהבה גדולה. היא חנכה והדריכה מפקדים חדשים, לימדה אותם על ביטחון ואסרטיביות מול חיילים, נתנה טיפים והתפנתה לשוחח עם כל מי שנזקק לעצתה, בכל עת. כשם שעשתה עם חייליה, כך הקפידה גם עם המפקדים החדשים - לפרגן, לומר מילה טובה, לטפח את הביטחון ולהעצים. כך, סיפרה אחת המפקדות כי יום אחד אופיר צילמה אותה בעודה עומדת מול החיילים, שלחה לה את התמונה וכתבה: "אני בדיוק רואה אותך מול החיילים ואת מפקדת מעולה! זה מרשים באמת". לאחר תקופה בה שימשה כמ"כית, קודמה אופיר לתפקיד הרל"שית (ראש לשכה) של מפקד הבסיס. לאופיר הייתה נפש חופשיה ומלאת שמחת חיים, ותשוקה למצות כל רגע ולאסוף חוויות מרגשות. היא אהבה לבלות בבית ברוגע, להאזין למוזיקה ולקרוא ספרים, ובאותה מידה נהנתה לצאת לבלות עם חבריה ולהתנסות בספורט אתגרי. מגיל צעיר גילתה נחישות, משימתיות ואסרטיביות, ידעה לראות את התמונה המלאה כמו גם לרדת לפרטים הקטנים, ובזכות תכונות אלו הצליחה להשיג כל מטרה שהציבה לעצמה. היא הייתה ברוכת כישרונות, יצירתית ובעלת חוש אסתטי מפותח, התעניינה בעיצוב וחלמה ללמוד אדריכלות. בנוסף, חלמה לטייל ברחבי העולם לבדה ועם חברים ולהשתתף בפעילויות אקסטרים כמו צניחה חופשית, סקי ועוד. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. אופיר הייתה בדירתה בשכונת הצעירים בקיבוץ כפר עזה כשהחלה המתקפה. בזמן שהסתגרה בממ"ד, התכתבה בוואטסאפ עם בני משפחתה ועם חבריה לקבוצת "שיטה". בסביבות השעה 10:00 בבוקר, כתבה להם שנורתה, נפצעה בידה והיא זקוקה לעזרה. חבריה ניסו לשלוח אליה כוחות הצלה, אך ללא הצלחה. אביה יצא מהבית עם נשק בניסיון להגיע אליה, אך נורה ונפצע בעצמו. בשעה 11:46 כתבה לחברותיה: "אוהבת אתכן" וכתבה לאימה "אני אוהבת אותך". מרגע זה נותק הקשר עמה. אופיר נורתה למוות בביתה על ידי מחבלי החמאס. סמל אופיר שושני נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת עשרים בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותירה אחריה הורים ושני אחים. לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל ראשון. אימה, מירה, ספדה לה: "ילדה מושלמת, יפה, חכמה, מתוחכמת, תמיד מתוקתקת, תמיד יודעת הכול. הייתה לך הליכה ומבט אצילי, ידעת בדיוק מה את רוצה ושאף אחד לא יתבלבל. השגת כל מה שאת רוצה. מוקפת חברים שכל כך אהבו אותך. רצית לטרוף את העולם, אהבת את החיים, במיוחד את הטובים. הייתה לך רשימה של דברים שחייבים לעשות בחיים ועברת סעיף סעיף: לקפוץ ממטוס, לעשות סקי, קעקוע, תאילנד, דרום אמריקה ומה לא. ספרת את הימים עד השחרור". חבריה לקבוצת "שיטה" כתבו: "פיפי שלנו, הלב הפועם של קבוצת 'שיטה'. ברגעים כאלה היינו נעזרים בך – בהיגיון שלך, בביטחון שלך, בכוחות שלך. את ילדה מיוחדת, אחת לדור, נפש בוגרת שבזמן שכולם רודפים אחרי הדבר הבא את בטוחה בעצמך, יושבת בדירה עם כוס תה, שירי 'גלגל"צ' מתנגנים ברקע והציור שעוד נשלים לך... "תמיד אמרנו שצריך אופיר בכל קבוצה, מישהי עם אנרגיות, מרימה וזורמת אבל החלטית, שאקלית, בקיצור – שאפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות. מישהי שבזמן שכולם מתלבטים לאן ומתי, תשלח הודעה קצרה וקולעת שמסכמת את האירוע. אבל לחבורה שלנו אין ולא תהיה אופיר יותר, והחור בליבנו ענק ושואב ולא ייסגר לעולם כי אף אחד לא יכול לקחת את מקומך". אופיר מונצחת באתר ההנצחה לחללי קהילת המודיעין, הנמצא סמוך לבסיס גלילות, ובאתר ההנצחה האינטרנטי של המרכז למורשת המודיעין. בבסיס בו שירתה ניטע עץ זית לזכרה ולצידו נבנה ספסל, עליו נחקקו המילים: "אילו יכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך, היית רואה עד כמה הינך אדם מיוחד במינו". הסופרת רות כהן-מרק הקדישה לזכרה של אופיר את ספרה "מפונים מהבית", שכתבה על ילדי המפונים במלחמה. עמוד הנצחה לאופיר נפתח באינסטגרם - remember_ofir_shoshani. עמודים נוספים לזכרה נפתחו באתרים "גיבורות ישראל", "למלא את החלל" ו-memoriz.plus.

Staff Sgt. Ofir Shoshani, 20, a commander at the Mifrasit Base in the Intelligence Corps, was slain inside her home in Kibbutz Kfar Aza on October 7 by Hamas terrorists.

She is survived by her parents, Mira and Shai, and her brothers Omri and Amit. She was buried on October 15 in the Beersheba military cemetery.

Her brother Omri told Ynet that Ofir was in her apartment in the kibbutz’s youth section when Hamas terrorists invaded. He said she was on the phone with her parents “when they heard terrorists enter her apartment and shoot her.” She told them she had been shot in the arm and her father got his weapon and drove toward her apartment, as terrorists repeatedly opened fire on him as he drove.

Omri said that his father continued to dodge gunfire, and as he approached he saw many members of the kibbutz’s local security team dead on the ground, and took one of their weapons. He tried again to head to her apartment but was shot in the arm, and forced to crawl away and hide for hours until he was rescued. By the time he got to Ofir’s apartment, it was too late, and they found her dead in her bed.

“My sister was the most beautiful girl in the world,” Omri said. “She always smiled and affected everyone around her. We were friends, but not the way I wanted.”

Shoshani was close friends with Yam Goldstein, who was slain alongside her father on October 7 while the rest of her family was taken hostage. Their friends from high school got tattoos of two fairies to immortalize the two young women, who dressed up together as Tinkerbell on Purim in 10th grade.

Their friend Gaya told Ynet that “Yam and Ofir were the heart of our class, two girls with common sense. If I needed to know what to do, how to do it, where to go, they directed me. Ofir would always laugh that she could never get rid of Yam, they were the best of friends… Now Ofir is probably telling Yam: ‘What, you followed me here too?'”

Liat Eti Peretz wrote on Instagram that Ofir was a “beautiful and perfect girl with a captivating smile who I was privileged to know. At every meeting with Ofir, I was blown away by her intelligence. I always said that we would be hearing much more about this girl.”

Her grandmother, Jenny Hampel, wrote on Facebook that this “horrendous war took from me my oldest and most dear granddaughter. I have no idea how to be comforted. A 20-year-old bud that never had the time to develop into a flower. I love you so much, my heart is burning.”

Omri noted that he too got a tattoo in memory of his sister — a dancing woman that she had tattooed on her as well — to which he added wings and a halo: “It was clear to me that I would get this tattoo, that something of her would stay with me,” he said. “If she heard that, she would laugh at me and say I was copying her.”