Etai Cohen

בנם הבכור של אורטל ויניב. נולד ביום י"ט בתמוז תשס"א (10.7.2001) בעיר בולטימור שבמדינת מרילנד בארצות הברית. אח לאופק ונועם. איתי עלה ארצה מבולטימור בגיל חצי שנה. ילד יפה, נבון וסקרן, גדל והתחנך בעיר רחובות. למד בבית הספר היסודי "שז"ר" ולאחר מכן בקריית החינוך למדעים, ושם בחר במגמת רובוטיקה ופיזיקה המאתגרת. הצטיין בלימודיו, ומוריו ראו בו תלמיד בוגר, חכם וחברותי. בהיותו אתלט מוכשר, בשעות אחר הצוהריים השתתף בחוג קרב מגע, ולאחר מכן במשך שנים שיחק כדורסל בקבוצת הנוער של מועדון "מכבי רחובות". כן השתתף בחוגי העשרה במכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. קשר טוב היה לו עם הוריו, עם אחותו ועם אחיו. האח, ששיחק אף הוא כדורסל בקבוצה, זכה לעידוד רב ולתמיכה מאיתי – "האוהד הכי גדול של אחיו הצעיר", אמרו עליו. כאדם חברותי היה מוקף חברים טובים, והוא היה עבורם חבר נאמן. יחד הרבו לצאת לבילויים וטיולים. איתי בורך בלבביות, בחיוך מידבק ובחוש הומור ייחודי. רוחב לב, נתינה, רגישות, הכלה וכבוד לזולת אפיינו אותו, הוא דאג לסובבים אותו לפני שדאג לעצמו, נמנע מרכילות ומלשון הרע ופעל לאורם של הערכים שעליהם חונך. בצניעות אך בשאפתנות חתר למצוינות ולא מצא מנוח עד שביצע את משימותיו על הצד הטוב ביותר. לפני הגיוס רצה לשרת בתפקיד משמעותי ולתרום למדינה. לאחר שעבר בהצלחה גיבוש חובלים, שקל בדבר והחליט לוותר על כך ולהתנדב ליחידת העילית יהל"ם (יחידה הנדסית לפעולות מיוחדות). ביום 3.12.2019 התגייס לצה"ל והחל את מסלול ההכשרה המאתגר ביחידה שנמשך שנה וחודשיים וכלל מסעות מפרכים, ניווטים ארוכים ולימודי חבלה ומקצועות מיוחדים. בתום המסלול הוצב איתי בצפון הארץ, על גבול לבנון, וביצע משימות שונות. כעבור כמה חודשים נשלח לקורס קצינים בבסיס הדרכה (בה"ד) 1, ולאחר מכן יצא להשלמה חילית של חיל ההנדסה. את תפקידו הראשון כקצין עשה בגדוד "המחץ", 605, ולא ביחידת יהל"ם, משום שרצה לחוות את "הצבא האמיתי", לפקד על לוחמים מן המניין ולשמש עבורם דוגמה. בתפקידו הבא חזר ליחידת יהל"ם כמפקד צוות לוחמים – צוות התת-קרקע בגזרת אוגדת עזה. פעילותה העיקרית של היחידה בגזרה זו הייתה איתור מנהרות החודרות מרצועת עזה לשטח ישראל. "אני רוצה להטביע חותם", אמר איתי למשפחתו. מלא גאוות יחידה והערצה ללוחמים ולמפקדים, הפגין יכולות פיקוד וכריזמה, היה משימתי, אחראי, מקצועי ומסור, הקפיד על יחסי אנוש טובים, דאג לחייליו, נהג כלפיהם באכפתיות רבה והנחיל בהם את משמעות עשייתם הצבאית. "דמות איתנה שמביטה קדימה באחריות וביוזמה", נכתב עליו. מאחר שהבין את חשיבות המשימה, התנדב ראשון וחש סיפוק מכל פעילות למרות הקושי, השחיקה והחופשות הקצרות. "לוחם זה לא לפי דיבורים. להיות לוחם זה אופי, מישהו שמוכן להקריב, לצאת מהמקום הנוח שלו, כי הוא רואה את כל התמונה הגדולה ומבין שהוא חלק ממשהו גדול הרבה יותר", כתב. בפורום מצוינות 2023 ביחידה, קיבל צוות כהן תעודת הצטיינות על פרויקט מבצעי יצירתי וחדשני התורם לפעילות המבצעית ביחידה. בהיותו קצין מצטיין ומוערך קיבל הצעה מיוחדת להמשך הקריירה הצבאית שלו – יציאה לשלושה וחצי חודשים של מסלול אימון עם יחידת העילית "הריינג'רס" של צבא ארצות הברית. לצורך כך יועד לסיים את תפקידו בסוף חודש אוקטובר 2023 וחתם שירות קבע לארבע שנים נוספות, שבמהלכן תכנן גם לטייל בדרום אמריקה, להשלים תואר ראשון ולחזור ליחידה לתפקיד מפקד פלוגה. איתי התרגש לקראת האימון בארצות הברית, התאמן לשיפור הכושר הגופני, בכלל זה ריצת חצי מרתון, ועשה סידורים לקראת הנסיעה. בחג סוכות תשפ"ד זכה לבלות עם משפחתו בחופשה משפחתית בחו"ל, וממנה חזרו ביום 6.10.2023. למוחרת, בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. איתי יצא לבלות בערב הקודם עם חבר קרוב וחזר לביתו לפנות בוקר. כשהחלו להישמע אזעקות, בירר עם היחידה מה מתרחש, הקפיץ את הצוות שלו, לבש מדים ויצא לבסיס לאחר שאסף ברכבו שני לוחמי יהל"ם נוספים. בבסיס הוכוון לגזרה מסוימת באזור יישובי מערב הנגב הסמוכים לרצועת עזה, הצטייד בציוד הדרוש ומייד יצא לשטח עם הצוות. הוא הספיק להתכתב בדרך עם משפחתו ושלח תמונת "סלפי" שלו מהרכב הצבאי. כשאחותו אופק שאלה אותו בהודעה אם הגיע לשם ומה תחושותיו, השיב: "אין תחושות, יש מחויבות. קרה כאן משהו שאסור שיקרה". בשעות הצוהריים הגיעו איתי וצוותו לקיבוץ עלומים, ושם חברו לרכז הביטחון השוטף הצבאי (רבש"ץ), ביצעו סריקות והשתתפו בקרב לחיסול חוליית מחבלים שחדרה לקיבוץ. מחבל שהסתתר בשיחים פתח באש לעבר הכוח, וקליע פגע באיתי. הוא הובהל לבית חולים במצב קשה עם פגיעת ראש, אך הצוות הרפואי נאלץ לקבוע את מותו. סגן איתי כהן נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברחובות. הותיר הורים, אחות ואח. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. במחשבו האישי נמצא לאחר נפילתו קובץ בן שישה-עשר עמודים שכתב במהלך חופשת סוכות תשפ"ד, ובו גולל לפרטי פרטים את תוכניותיו לעתיד הקרוב: תכנון השהות בארצות הברית – את מי יבקר ויפגוש ובאילו הופעות ואירועי ספורט יצפה – ותכנון מדויק של מסלולים וציוד לטיול בדרום אמריקה. חברת המשפחה יזמה לזכרו של איתי רכישה של מאות בובות "חיבוקי" וחלוקתן לילדים מיישובי מערב הנגב שפונו מבתיהם. תלמידי קריית החינוך למדעים שבה למד יצאו למסע בן יומיים שהוקדש לזכרו – "מסע תקומה", שכלל טיול רגלי במדבר, התנדבות בקטיף תפוזים במושב במערב הנגב, סיור בשדרות, מפגש עם משפחתו וטקס. המעבדה המדעית-הנדסית בבית הספר נקראה על שמו ונחנכה בטקס. קבוצת הילדים בכדורסל שבה שיחק נקראה אף היא על שמו – "מכבי איתי רחובות", וקיר זיכרון לנופלים ששיחקו במועדון "מכבי רחובות", בהם איתי, נחנך בערב הנצחה באפריל 2024. שחקן הכדורסל הישראלי דני אבדיה כתב את שמו של איתי על אחת מנעליו במהלך משחק הכנה לליגת NBA, לאחר שנודע לו שאיתי תכנן לצפות במשחק שלו בארצות הברית. לזכר הנופלים בני העיר רחובות, בהם איתי, התקיימו מרוץ לילה ומרוץ השטח "לעולם לא תצעדו לבד", שכלל רכיבה על אופניים, ריצה, הליכה נורדית ותחרות קובייה הונגרית. עיריית רחובות חיברה רשימת השמעה (פלייליסט) של השירים האהובים על בני העיר שנפלו במלחמה, בהם איתי. השירים שאהב ונבחרו עבורו הם "מדליקה לי הכול" בביצוע עדן חסון ו"נהדר" מאת יסמין מועלם. הרשימה ניתנת להאזנה ביישומון "ספוטיפיי". מהדורת יינות הושקה לזכרו. על התוויות הודפסו איורים של דמותו והציטוט מהודעתו האחרונה למשפחתו: "אין תחושות, יש מחויבות". מוקירי זכרו הדפיסו חולצות ומדבקות לזכרו עם ציטוט זה. דף אינטרנט לזכר איתי הועלה באתר עמותת חיל ההנדסה. ברשת החברתית "פייסבוק" הוקדש לו דף – Remember_Etai_Cohen, ובו הנצחות, תמונות, דברים לזכרו ואזכורים בתקשורת. בקיבוץ עלומים שבו לחם נחנכה אנדרטה לזכר איתי במקום נפילתו. .

Cpt. Etai Cohen, 22, a commander in the special forces Yahalom unit in the Combat Engineering Corps, from Rehovot, was killed on October 7 battling the Hamas attack on Kibbutz Alumim.

Off duty that weekend — hours after returning from a family trip to Cyprus — Etai immediately jumped into action when he heard of the attack, and rounded up his team to head down south before they were even called up.

His sister, Ofek, texted him around 10 a.m. and asked how he was feeling, in response he texted: “There are no feelings, just responsibility. Something happened here that should never have happened” — a sentence that his family has used to memorialize him around the world.

Etai was killed battling a cell of Hamas gunmen in Kibbutz Alumim.

He was buried on October 10 in Rehovot. He is survived by his parents, Ortal and Yaniv, and his siblings Ofek and Noam.

Born in Maryland in the US, Etai moved to Israel with his family when he was 6 months old. The oldest of his siblings, Etai grew up in Rehovot, where he attended local schools, focusing his high school studies on robotics and physics. He also played basketball with a local team — which added “Etai” to its name to honor him after his death.

His family said one of his dreams was to fly to the US to see Israeli NBA star Deni Avdija play a basketball game; after his death, Avdija paid tribute to Cohen in his first post-October 7 game by writing his name on his shoes. Among the plans they found after his death, Etai had also written about his desires to see Lebron James play, to watch a Formula 1 race and to attend concerts by Drake and Billie Eilish, his family told Maariv.

In December 2019 he enlisted in the IDF, in the elite Yahalom unit in the Combat Engineering Course. He later underwent an officer’s course, and signed up to stay an additional four years in the military past the mandatory period, which would include training with the US army, obtaining a bachelor’s degree and taking up a role as a company commander.

His father, Yaniv, told Army Radio that Etai was “a wonderful kid, who grew up here in Rehovot, a mature kid with good values, sociable, went out to give back to the country, to have a meaningful military service, and that’s how he got to Yahalom.”

Asked how he wanted Etai to be remembered, Yaniv said “the way he was — all his close friends who knew him well [remembered him] as a top-notch man, a loyal friend, who knew how to laugh but also to be serious. A smart guy, who loved sports.”