Eliasaf Ben Porat

בנם של מירב ויהושע. נולד ביום ט"ז בכסלו תשס"ב (1.12.2001) בצפת. אח לאורטל, יוסף, נתנאל, מיטל ואליאב. אליסף גדל והתחנך בצפת, למד בתלמוד תורה "קול יהודה" ובישיבה התיכונית "אמי"ת" בעיר. ילד בעל לב רחב, חברותי ומלא שמחה, שתמיד האיר פנים לכל אדם. האהבה הייתה דרך חייו. הוא אהב אנשים באשר הם ולא הבין למה יש כל כך הרבה ריבים ושנאה בעולם. מעולם לא חשש להראות אהבה, לחבק או להביע אהבה במילים, הביט על העולם בצורה חיובית ונהג לומר "לא לשכוח לשמוח , לחייך ולהיות באנרגיות טובות", ושלא משנה כמה המצב רע – צריך תמיד להסתכל על הטוב. אהב מאוד טבע וטיולים, בעיקר במעיינות הקסומים של אזור הצפון ורמת הגולן. גם כשטייל בחו"ל, נמשך תמיד למקומות עם טבע ונוף מרהיב. אחת האהבות הגדולות שלו הייתה המוזיקה, בדגש על מוזיקת טראנס, ויותר מכול אהב את ההשפעה שיש למוזיקה על אנשים, את היכולת שלה לגרום לאנשים לשמוח ולרקוד. מגיל ארבע-עשרה החל ליצור מוזיקת טראנס בעצמו, הקים אולפן ביתי, יצר והלחין מספר טרקים (ניגונים) ואף הופיע איתם במסיבות, תחת שם הבמה שבחר – אליסו, ELISO. הוא חלם להופיע עם המוזיקה שלו על הבמות הגדולות בעולם ולראות אנשים מאושרים, חסרי פחד ודאגות, רוקדים עם חיוך גדול על הפנים לצלילים שיצר. באחד הימים כתב לעצמו פתק בטלפון הנייד, תחת הכותרת "חולם בגדול": "תמיד יש רגעים שאני חולם על להצליח במוזיקה. יש פעמים שאני פשוט מדמיין את עצמי על הבמות הכי גדולות שיש ומנגן לאנשים את המוזיקה שלי, מוזיקה שישבתי עליה במשך חודשים באולפן הקטן והחמוד שלי". לניגון הראשון שהלחין ויצר קרא: Ability to dream"" (היכולת לחלום). ב-4.4.2021 התגייס לצה"ל. שירת בחיל התותחנים, בהמשך עבר לחיל הלוגיסטיקה כטבח בגדוד 411, חטיבה 282 - "חטיבת האש". גם בצבא, כמו בכל תחנות חייו, רכש חברים רבים שנסחפו אחר ליבו הטוב, חוש ההומור שלו, והרצון המדבק לטרוף את החיים. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. אליסף היה בחופשה מהצבא בסוף השבוע של שמחת תורה, והגיע עם חבריו לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שנערך סמוך לקיבוץ רעים ובו נכחו כשלושת-אלפים מבלים. ב-6:30 בבוקר החלה מתקפת הרקטות שבעקבותיה פשטו מחבלי החמאס על המתחם, והקשר איתו נותק. במשך שבוע שלם לא ידעה המשפחה מה עלה בגורלו, עד שהתקבלה הידיעה כי נפל לאחר שנורה על ידי המחבלים . באותו היום נרצחו מאות ממשתתפי הפסטיבל ועשרות אחרים נחטפו לעזה על ידי מחבלי החמאס. סמל אליסף בן פורת נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בצפת. הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון. "אליסף המלאך שלי", כתבה אימו מירב, "כל חיי ידעתי שזכיתי בילד מיוחד במינו, עם נשמה מיוחדת, שידע לגעת בכל כך הרבה אנשים מכל גווני וצבעי הקשת. ידעתי שנולדת לחבר בין אנשים ולדעת לקבל כל איש באשר הוא, ידעת לקבל את כולם מכולם, בלי ביקורת, בלי שיפוטיות, רק לחבק ולשמח אנשים. החלום שלך היה לעמוד על במות גדולות, לנגן את המוזיקה שיצרת ולראות אנשים שמחים ומאושרים. תמיד לקחת את החיים כאילו העולם נברא לך ולא הצלחת להבין על מה אנשים רבים, תמיד ראית את החיים בהרבה שמחה ואופטימיות. אני וכל מי שהכיר אותך זכה ללמוד ממך מה זה אהבת חינם אמיתית!" אביו יהושע כתב: "אליסף היקר, זך וטהור היית במידותיך הנאצלות. בחיוך הנסוך על פניך תמיד. במאור הפנים שהארת לסובבים אותך, באוזן הקשבת שהטית לכולם. בטוב ליבך האינסופי ובצניעותך... כשנודע על היעדרך, חבריך היו מוכנים למסור את נפשם וחזרו לשדה הקרב על מנת לחלץ אותך. הפכת להיות בנם של כלל עם ישראל והיום אתה זוכה לשבת לרגלי כיסא הכבוד, במקום בו קדושי עליון נמצאים ובפרט לאור העובדה שנהרגת על קידוש השם, על עצם היותך יהודי". כתב אחיו, נתנאל: "אחי הקטן, היהלום שבכתר, לא מאמין שאתה לא איתנו יותר. את הכאב בלתי ניתן לתאר. אתה שהיית הלב של המשפחה, כל כך שמח ומצחיק, תמיד עם מוזיקה ברקע, ויפה, כל כך יפה, חתיך. עם הלב הכי גדול בעולם, ששם את כולם לפני עצמו, אף פעם לא כועס (אולי רק בכדורסל). תמיד טורף את העולם וחי את הרגע וחולם בגדול, בענק, שתעמוד על הבמות הכי גדולות ותנגן, והעולם יכיר את המוזיקה שלך, ואני יודע שהיית מגשים את הכול... אני אזכור אותך תמיד יפה ושמח כמו שאתה, ואתה תשמור עלינו מלמעלה. יש לנו חור בלב בצורה שלך". דודו, אילן, אמר: "אליסף זה שם מאוד מיוחד, הוא מורכב מהמילים 'אלי' ו'יסף', זאת אומרת מי שקוראים לו אליסף זה מישהו שבא רק להוסיף טוב, להוסיף אור ולהוסיף שמחה, וזה היה התפקיד שלו בעולם". "אליסף גיסי האהוב, פרח שנקטף", כתב חן, גיסו, "אנחנו חוזרים מהלוויה שלך והדמעות לא מפסיקות לזלוג מעינינו כמו גם מהשמיים. כמה תפילות, זעקות, מתקבלות בשבוע האחרון. לצערנו, היום האל אסף אותך אליו. נולדת בשבת ונרצחת בשבת, על קידוש השם. התאפיינת בחיוך מדהים, ענווה, ביישנות, שמחה ואהבת הבריות. לא אשכח את שיחתנו האחרונה. נוח על משכבך בשלום". "אליסף, היית כולך לב טוב בלי אגו, רצית רק לתת", כתב חברו, אוראל, "לא אשכח את הסשנים הארוכים באולפן איתך, לא תמיד היינו מסיימים את מה שהתחלנו ותמיד אמרת לי: 'אוראל בלי לחץ, יש לנו המון זמן'. מי היה מאמין שאני לא אזכה לראות אותך שוב. היית לי חבר, אח, שותף ותמיד החיוך שלך יישאר לי בעיניים! נרצחת רק מעצם היותך יהודי! השם ייקום דמך! זכיתי להוציא איתך טראק, הדבר היחיד שאוכל לשמוע ולזכור אותך לנצח כמו שהיית רוצה, שמח ורוקד". "היה בחור זהב, אכפתי וצנוע שהיה אהוב על חבריו... שרק רצה לעשות את עבודתו על הצד הטוב ביותר", כתב דניאל. "לנצח אזכור אותך מלאך, מודה על הזכות שניתנה לי להכיר אותך", כתב ירין. "כל כך מתגעגעת אליך, לחיוך ולצחוק שלך שלא יוצא מהראש", כתבה חברה, "כמה האנרגיה החיובית שלך חסרה". אליסף הונצח במיזם "מתכון עם זיכרון", עם מתכון לעוגיות האלפחורס שתמיד ביקש שיכינו לו כשחזר מהבסיס. המוזיקאי שמואל ניסליעוויטש, חבר ילדות של אליסף, כתב וביצע שיר לזכרו בשם "הוא רק רקד". השיר ניתן להאזנה ביוטיוב. למוזיקה שיצר אליסף ניתן להאזין בערוץ היוטיוב "ELISO MUSIC", או באתר "SOUNDCLOUD" תחת שם האומן ELISO.

Staff Sgt. Eliasaf Ben Porat, 21, a cook in the the 282nd Artillery Regiment’s 411th Battalion from Safed, was killed on October 7 while attending the Supernova music festival while off duty.

He is survived by his parents, Merav and Yehoshua, and his siblings Ortal, Yosef, Netanel, Meital and Eliav. He was buried on October 15 in Safed.

He attended the party with his friend, Gavriel Barel, who was also slain as they both tried to flee the rave and were shot and fatally wounded.

In his youth, Eliasaf played basketball and as a teen he became connected to the trance music scene, eventually releasing two tracks with the stage name ELISO.

On his phone after his death, his family found a note titled “dream big.” In it, he wrote: “There are always moments in which I dream about succeeding in music, sometimes I just imagine myself on the biggest stages there are, playing my music for people — music I worked on for months in my sweet little studio.”

His loved ones have worked to have the tracks he recorded played by trance DJs in his memory, in an attempt to make his dream come true after his death.

Orel Swisa, his close friend, wrote that Eliasaf “was all heart and good, with no ego, you always wanted just to give.”

“I won’t forget the long sessions in the studio with you, we wouldn’t always finish what we started and you always said to me, ‘Orel, no pressure, we have plenty of time.’ Who would believe that I won’t get to see you again? You were a friend, a brother, a partner, and your smile will always stay in my eyes.

His brother, Nati, wrote on Facebook after his death: “My little brother, the jewel in the crown, Eliasaf Ben Porat, I cannot believe that you are no longer with us.”

Nati described Eliasaf as “the heart of the family, so happy and always making others laugh, always with music in the background, and so handsome, a good-looking guy with the biggest heart in the world, who put everyone before himself.”

He said he was “never angry, except maybe in basketball. He took the world by storm and lived in the moment and dreamed big, to stand on the biggest stages and play, and for the world to know your music. I know that you would have achieved it all.”