Eli Ginsberg

בנם של חיה ומיכאל. נולד ביום כ"ט באלול תשמ"א (28.9.1981) בקיבוץ משגב עם שבאצבע הגליל. אח לרוני ולדר. אלי גדל והתחנך במשגב עם, למד בבית הספר היסודי המקומי ובתיכון האזורי. ב-27.3.2001 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הים. הוא היה לוחם מהשורה הראשונה, אהב את המדינה ושאף לתרום להגנתה. לאור ביצועיו וכישוריו, יצא לקורס קצינים ושימש כקצין ב"שייטת 13" – יחידת העילית של החיל. במהלך השירות הכיר את מלכי, שהייתה בת זוגו של סמ"ר ארז אשכנזי, חברו הטוב ולוחם בשייטת שנפל בפעילות מבצעית בעזה. ההתמודדות המשותפת עם האובדן והשכול קירבה בין השניים ולימים ניצתה ביניהם אהבה גדולה. ב-7.10.2007 נשא את מלכי לאישה. הם התגוררו בקיבוץ דברת שבעמק יזרעאל והביאו לעולם ארבעה ילדים – מיקה, אוריה, רזי (שנקראה על שם ארז) ותמרי. אלי היה בן זוג ואבא מדהים, אוהב, מפנק, דואג ומכיל, "הכי אבא שיש", כפי שהגדירה זאת מלכי. למרות שלא היה הרבה בבית, היה מאוד נוכח, אהב לשחק עם הילדים, לצחוק איתם ולשוחח איתם, והפך את העולם כדי להגיע לאירועים במסגרות החינוכיות. לאחת מאסיפות ההורים בגן הגיע לבדו, והתבקש על ידי מלכי לספר לה מאוחר יותר מה נאמר. הוא התיישב, הוציא מחברת ועט וסיכם בנקודות את כל מה שהגננת אמרה, בלי להחסיר דבר. כשההורים לצידו שאלו מה הוא עושה, ענה: "מלכי ביקשה שאסכם לה מה שהיה פה, אז אני חייל – מבצע". הייתה לו נוכחות מרשימה, שאי אפשר היה להתעלם ממנה. תמיד הצליח לראות את כולם ולדאוג להם, אהב לעבוד בעץ ובגינה ולהתאמן עם מלכי בסופי השבוע. יחד, הקימו בארבע ידיים את הסטודיו שלה לאימוני כושר ואורח חיים בריא. במסגרת שירותו אלי השתתף בעשרות מבצעים והוביל אירועי לחימה מורכבים מעבר לקווי האויב. בין היתר, לקח חלק במבצע ההשתלטות על ספינת ה"מרמרה" התורכית (30.5.2010), ואף נפצע בהיתקלות של לוחמי השייטת בשכם. לאחר הפציעה, עבר שיקום של כחצי שנה ולאחריו, בלי היסוס, חזר מיד ליחידה. לאורך השנים טיפס בסולם הדרגות ואף עבר עם המשפחה למספר שנים בארה"ב לטובת לימודים. ב-2020 מונה למפקד יחידת הלוט"ר (לוחמה בטרור), הממונה על הכשרת כלל יחידות צה"ל בתחומי הלוחמה בטרור. בספטמבר 2023 השתחרר מצה"ל אחרי קריירה צבאית מפוארת בת עשרים ושלוש שנים. בנאום הפרידה שלו אמר: "נתתי הכול כשעפו עלי כדורים וחתרתי למגע. נתתי הכול כאשר חיילים שלי היו צריכים אותי ונשארתי בשבילם... נתתי הכול ומעולם לא חשבתי ולא עניין אותי מה יהיה בתפקיד הבא... נתתי הכול כאשר היה צריך פשוט לעזוב את מלכי והילדים וללכת לצבא. פשוט נתתי הכול. אני מסיים שלוש שנים בתפקיד מפקד הלוט"ר ועשרים ושלוש שנים בצה"ל, שלם, מיושב, מכיר תודה על החוויה, על האתגר ועל ההזדמנות לנסות ולהשפיע ולו במעט על חיל הרגלים של צה"ל". בערב שמחת תורה תשפ"ד, 6.10.2023, חגג את יום נישואיו השישה-עשר למלכי בארוחה משפחתית חגיגית. השניים היו מאושרים ונרגשים לקראת הפרק החדש בחייהם, אותו תכננו לפתוח בטיול שחרור בתאילנד עם הילדים. אלי ציפה לרגע בו יוכל להתמסר לכל התחביבים שאהב ולא מצא להם זמן במהלך השירות, ותכנן לטרוף את העולם יחד עם אשתו וילדיו. בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. אלי היה בביתו באותה השבת והיה אמור לטוס לחו"ל בערב. עם הידיעות הראשונות על הנעשה בגבול עזה נכנס למחסן בו אפסן את המדים, הכין תיק ותוך רבע שעה היה מוכן ליציאה. מלכי ביקשה שלא ילך, אמרה לו שכבר נתן את שלו למדינה ושיפנה את מקומו לאחרים. הוא ענה: "אהובה שלי זה צו השעה. יש מלחמה ואני מתייצב. זה מה שאני יודע לעשות הכי טוב". הוא חבר ליחידת הלוט"ר, פיקד על כוח מילואים של היחידה והיה מהראשונים להגיע לקיבוץ בארי. בעוז ובגבורה הוביל את חייליו מבית לבית, בשעות ארוכות של לחימה לטיהור הקיבוץ ממחבלים ולחילוץ התושבים. בלילה שבין שבת לראשון, זינק לסייע לצוות של השייטת שנקלע לקרב קשה בסמוך. במהלך הקרב נורה על ידי אחד המחבלים ונהרג. סגן אלוף אלי גינסברג נפל בקרב ביום כ"ג בתשרי תשפ"ד (8.10.2023). בן ארבעים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ דברת. הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, אם ושני אחים. אשתו, מלכי, ספדה לו: "אלי שלי – האיש הכי גדול שיש... כמה גדול היית מבחוץ, ככה רך ורגיש מבפנים. אין אחד שלא הכיר אותך, אין אחד שלא אהב אותך, אין אחד שלא העריץ אותך. הלכו אחריך באש ובמים. היית סלע איתן ויציב לכל כך הרבה אנשים, ובעיקר לנו... "היית העוגן שלי, הגב שלי, החום שלי, השמחה שלי, אהבת החיים שלי, וביום הנישואין העשירי שלנו קנית לי במתנה חלקה על הירח. כששאלתי אותך למה, אמרת לי שזה בגלל שאתה תוריד בשבילי את הירח. ובאמת הורדת... כל מה שעמד נגד עיניך היה שיהיה לי טוב. שרק יהיה לי טוב ואצליח... אני אוהבת אותך כל כך. עד הנצח". "אלי, אח, רמבו, גינסברג, הרקולס, חבר. אלה רק חלק מהשמות שבהם הייתי מכנה אותך", כתב יהוא, חבר ילדות. "מהרגע שנפצעת כמפקד צוות, ולאחר השהייה לידך באשפוז, היית לי התשובה לשאלה למה ואיך מתמודדים עם קושי בקריירה. כי הרי מישהו שנורה, לא אמור לחזור להיות לוחם. אבל אתה, לא רק שחזרת, גם לא הייתה מבחינתך שום אופציה אחרת. תודה שהיית כזה חבר... בשפה שלך – אני מצדיע לך". עמוד לזכרו של אלי נפתח באתר memoriz.plus. בפודקאסט "חמש אצבעות" הוקדש לזכרו פרק בשם "פשוט נתתי הכול". בפרק משתתפים מלכי, אשתו, ועופר, חברו לצוות בשייטת 13, והוא ניתן להאזנה ביוטיוב ובכל פלטפורמות הפודקאסטים.

Lt. Col. Eli Ginsberg, 42, the commander of the special forces LOTAR counterterrorism unit, was killed in battle near Gaza on October 8.

Ginsberg, who lived in the northern kibbutz of Dovrat with his wife and four children, had previously served in the Israel Navy’s Shayetet 13 special operations unit.

He had only retired from the military two weeks before the call came that Hamas terrorists had invaded southern Israel. He immediately headed south to join the battle to retake Kibbutz Be’eri.

Ginsberg’s wife, Malky, eulogized him at his funeral as “the strongest, the biggest, the bravest, the most beautiful, the best, the most mine — the most everything!”

“On Saturday morning when the phone rang, you got up, packed and within 15 minutes you were out the door,” she recalled. “I asked you not to go… you told me it was a call to arms and we were at war and you were showing up.”

Malky recalled that she and Eli had been childhood friends and that he helped her through her grief when her boyfriend, Sgt. Erez Ashkenazi, was killed during an operation in Gaza in 2003.

“When Erez was killed you were there by my side, you lifted me up from the abyss — that’s how everything between us began. You never left my side,” she recalled.

Malky said that she wants their four children, Mika, Oriya, Raz and Tamar, to know “that dad was a superhero! A true hero like in the movies… he will watch over us from above.”

She added: “My heart is shattered into a thousand tiny pieces and I refuse to believe that you, the love of my life, are no longer.”